20.6.26 תל אביב- אדיס אבבה - ויקטוריה בסיישל
הטיול מתחיל יום קודם. עלינו להגיע לשדה התעופה ובימי שישי הרכבות מפסיקות פעילות מוקדם. יצאנו ברכבת האחרונה וניצלנו הזמן לבלוי עם הבן. לקראת חצות הנכד לקח אותנו לנתב"ג. כאן נפגשנו עם הקבוצה איתה נטייל. המטיילים מבוגרים המדריך צעיר. היעד איי סישל נחשב כיעד יקר ויוקרתי. באים לכאן לנופש בתנאים משופרים . הטיול שלנו בנוי על שייט בין האיים על יכטה. הספינה הינה מלון הנע בין האיים המרכיבים את הארכיפלג סיישל
.
הטיסה בחברת אתיופיאן דרך אדיס אבבה. מנסים לישון ולא כל כך מצליחים. את הטרמינל באדיס מכירים מהטיול האחרון. המרחקים בו גדולים. לקראת ההמראה הולכים אל השער המצוין בכרטיס הטיסה וברגע באחרון השער משתנה לאחר הנמצא די רחוק. כעת כולם דוהרים אל עבר השער החדש. הטיסה יוצאת בזמן.
ארוחת צהרים המוגשת היתה הפתעה נעימה. אוכל טעים שמזמן לא ראינו כמותו בטיסות
. בשדה התעופה באדיס אבבה
לסיישל הגענו בצוהרי היום.המון נוסעים נדחקים לתוך שדה תעופה קטן.הליכי הכניסה מהירים. דלפקי בקורת נוספים נפתחים במהירות. תוך כמה דקות אנו כבר מול מסוע המזוודות.גם אלו מגיעות במהירות. כעת נוהלי הכניסה לאי. בקרי המכס מעבירים הכל בשיקוף. מחפשים מה שיכול לאיים על המיגוון הביולוגי של האיים. להפתעתנו הבקרית מסמנת לנו ללכת הלאה בלי בדיקה. תוך דקה אנו מחוץ לטרמינל פוגשים את נציג חברת השייט אליה פנינו מועדות. הוא מכניס אותנו לאוטובוס חונה והולך לפגוש את יתר הקבוצה. לקח קצת זמן עד שחזר עם יתר הקבוצה.הם היו בטוחים שהלכנו לאיבוד והתפלאו לראותנו מחכים להם
. הספינה פגסוס
הגענו לספינה, קיבלנו התאים . הספקנו מעט לנוח עד ארוחת ערב מפוארת. לאחר מכן מפגש קבוצה ראשון.
הספינה הפליגה על גלים מטלטלים עד שנכנסה למפרץ רגוע בו עגנה ללילה. כאן נרגעו הגלים השינה בלילה היתה רגועה.
21.6.2026 האי קוריוז
הספינה עגנה בלילה במפרץ לחוף האי קוריוז.זהו אי קטו בנוי גרניט. באי מושבת רביה לצבי ענק שהובאו לכאן מהאי אלדברה. ספור צבי סיישל הוא סיפור ההתעללות בצבים. בעבר רחשו כל האיים בצבי ענק. במשך השנים הם ניצודו בהמוניהם על ידי הימאים שהשתמשו בם כמקור טוב לבשר בעת הפלגות ארוכות. כך נעלמו הצבים ממרבית האיים. צבי אלדברה ניצלו כי האי רחוק מנתיבי הסחר העולמי. כיום האי קוריוז משמש לגרעין רביה לצבים שהובאו מאלדברה במטרה לחדש את האוכלוסיה בכל האיים.
צב ענק בקוריו
האי עצמו שימש למטעי קוקוס שנזנחו וכיום הוא שמורת טבע המדגימה כיצד הטבע משקם את עצמו ללא עזרת אדם. הצמחיה הטבעית חזרה והשתלטה על השטח
סלעי גרניט בחופי הא
מנגרובים מסוג רודופורה באי קוריו
טיילנו באי במסלול מסודר, חלקו בנוי מאדנים מעל המנגרובי
שביל בנוי בין מנגרובים
בעבר היתה באי מושבת המצורעים של האיים. ספור המצורעים והתעללות החברה האנושית בם הוא מופע הבורות האנושית. מחוסר ידע מינימלי ראו בצרעת נגע אלוהי שיש לבודד ולהרחיק את הנגועים בו מכל מגע. איש לא חשב שזו מחלה ככל המחלות האחרות ואפילו לא מגפה מידבקת. גלוי הפניצילין והשפעתו על החידק מחולל הצרעת הבהירו לכל כי זו מחלה ככל היתר ואף מחלה קלת הדברה.תוך פחות מדור נעלמה הצרעת מהעולם.
יצאנו אל חוף רחצה באי. החוף בנוי חול לבן ורך.בשמש חם מאד במים קריר ונעים. לאחר רחצה קלה חזרנו לספינה. קבלת הפנים במגבת לחה לנקוי הפנים וכוס שתיה קרה תהיה מהיום טקס קבוע המבדיל בין טיול הבוקר לארוחת הצהרים. כעת אני יושב על הסיפון וכותב. הספינה מפליגה ליעד הבא
22.6.26 האי קוסיו
האי קוסיו הוא אי קטן המשמש כשמורת ציפורים. האי קטן ושטוח. היה בעבר מטע קוקוס שננטש עת מחירי הקופרה צנחו לרמה בה ההפקה הפכה להפסד. כיום האי הוא רכוש חברה ממשלתית לשימור.
הכניסה לאי קוסיו
עצי הקוקוס סולקו והצמחיה המקומית השתקמה. העצים מלאים בציפורים מקננות.כמה מהמינים המקננים באי היו על סף השמדה. הפיכת האי לשמורה הובילה לשיקום אוכלוסיות אלו. ההרגשה היא כבטיול באיי גלפגוס. הציפורים למדו מהר כי האדם כאן אינו חיה מזיקה והן אינן בורחות. ציפור הידועה בשם ציפור לבנה ארוכת זנב מקננת על הקרקע בתוך גומחות בגזעי עצים. הן אינן זזות ממקומן ומשמשות דוגמניות צמרת לצלמים
ציפור לבנה ארוכת זנב מקננת בגומחה בעץ
לאי הוחזרו צבים .תוך כדי טיול נתקלים בם. הם אינם מתרגשים מנוכחות המבקרים. זוחלים ואוכלים ללא הפרעה.באי פרט לכמה פקחים אין יונקים והאי כולו לרשות העופות והצבים.
בארוחת הערב הרמנו כוסית לכבוד יום הולדתה של ליאורה. במקביל צוות המטבח אפה לכבודה עוגת יום הולדת.
23.6.26 פארלין
אתמול בערב הספינה הפליגה ונחתה מול חופי פארלין.הבוקר סיור הראשון באי. היעד חוה שהפכה לגן בוטני. מקבלים מושג על בית המרקחת של הטבע .מה גדל ומה ניתן להפיק ממנו. במקום מגדלים גם עטלפי פירות מקומיים חובבי פפאפיה
עטלפי פירות
רואים איך מגדלים וניל, קרמבולה ,עשבי תבלין בריח לימוני חזק ועוד. כמובן בסוף מגיעים לחנות המציעה את מבחר גידולי האי.
שבנו אל החוף לרחצה ומנוחה אל מול הנוף הימי. כוס מיץ קר לרוויה ממתין ולידו חטיפי קינוח מקוקוס.
חזרנו לספינה לארוחת צוהרים. ולאחריה מנוחה טובה .בערב שיחה על ציפורי סיישל ובסיום ערב ריקודים מסורתיים בהשתתפות צוות מקומי ונוסעי הספינה
. חוף קוט דה אור בפארלין
24.6.26 פארלין
הטיול היום ברחבי האי פארלין. זהו אחד האיים הנדולים בסיישל.האתר המיוחד בו הוא העמק בו גדלים עצי הקוקוס דל מאר. זהו אחד ממיני הקוקוס הגדלים באי. הוא גדל בצפיפות רק בעמק קטן במרכז האי. הפרי גדול וכבד-כ20-25 ק"ג.. העץ חד מיני ודו ביתי. הפרי נושר מהעץ רק בלילות. הסכנה מנפילתו גדולה
. קוקוס דל מאר
הפרי הבשל מזכיר אגן ירכים של אישה. התפרחת הזכרית את מקור גאוותו של הגבר.
תפרחת זכרית שך קוקוס דל מאר
עצי קוקוס דל מאר נושאי פרי
השם קוקוס דל מאר ובעברית קוקוס הים ניתן על ידי תושבי האיים המלדיביים שנתקלו בחופי האיים בקוקוסים ענקיים שנפלטו משום מקום. המסקנה שלהם היתה כי מקורם בעצים הגדלים במעמקי האוקינוס. רק לאחר שהתגלו איי סיישל ובתוכם עצי הקוקוס עליהם גדלים הפירות התברר מקור האגדה אך השם נשאר.
בשמורה עוד עצים מעניינים ואוכלוסית ציפורים מיוחדת. מצוי כאן התוכי השחור האנדמי לסיישל
. על החוף בפארלין
25.6.26 לה-דיג
בבוקר עברה הספינה ללה דיג ועגנה מחוץ לנמל האי. הנמל קטן והספינה גדולה עליו. הסיור באי בעיקר ברכב למרות שרוב המטיילים בו שוכרים אופניים ומדוושים.
מתחילים בסיור בחוות קוקוסים. החווה אינה פעילה כיום. משמשת כמוזיאון לתרבות גידול הקוקוס. הגידול הזה היה מקור הפרנסה העיקרי של האיים עד שמחיר הקופרה המופקת מהאגוזים צנח והעסק התמוטט כלכלית.
אגוז הקוקוס נוצל במלואו. הסיבים לנקוי הבית,קליפת האגוז חומר ליצירת קערות וחומר בעירה. הנוזל לשתיה ושימושים רפואיים והקופרה (השכבה הלבנה המצפה הקירות הפנימיים של האגוז) למאכל ,למוצרי קוסמטיקה ועוד.
בחצר החווה עומדים ברזלי זוית מחודדים לפיצוח אגוזי קוקוס לשתית הנוזל ולאכילת הקופרה
.
כאן מפצחים אגוזי קוקוס
בחווה מגדלים גם וניל
. גידול וניל
עברנו דרך החוה רגלית אל חוף הים באנס סורס דארג'נט. סלעי הגרניט צונחים אל הים
. חוף הים באנס סורס דארג'נט
ארוחת צוהרים מוגשת במנות אישיות על החוף. עוד פינוק מפינוקי הספינה. חזרנו לספינה דרך שיטוט במרכז העיירה המקומית. לא עליה גאוות האי.
מכאן הפלגה ארוכה לשמורת סיינט אן הסמוכה לאי הראשי מאהה. נפטון היום עצבני. הספינה היטלטלה רבות. מנוחת הצוהרים היתה בעייתית.בסופו של יום עברנו גם את זה ללא מחלת ים.
26.6.26 האי מויין
מבט אל מאהה מהאי מוין
היום מטיילים באי מויין. זהו אחד משברי האיים המקיפים את האי המרכזי מאהה. האי הזה היה נחלה של בריטי תמהוני בשם בנדון גרימשו. הוא קנה אי שומם וטרשי והפך אותו לגן עדן. נשתלה צמחיה אופינית לאזור והתחדשה הצמחיה הטבעית. במקום נחלת הקבר של ברנדון ואביו ליד שני פיראטים אלמונים.
מפסגת האי תצפית נהדרת אל האי הראשי מאהה ואל מספר שברי איים שסובבים אותו
תצפית אל מאהה ממרומי האי מוין
חזרנו אל הספינה לשגרה הרגילה של צוהרים שלאחריו שינה טובה ובערב יושבים מסכמים הטיול ומתכננים את מהלך היום האחרון שבסופו טסים הביתה.
27.6.26 ויקטוריה והאי מאהה
בערב הקודם הפליגה הספינה אל היעד הסופי נמל ויקטוריה. כאן מסתיים השייט. ארוחת בוקר אחרונה על הספינה וזהו מפנים החדרים ומעבירים המזוודות למחסן בנמל. כאן הן תחכנה עד תום הסיור באי .
מתחילים בסיור בבירת האיים העיר ויקטוריה. זה הישוב היחידי באיים שהתואר עיר הולם את מידותיו. הסיור מתחיל ליד בית נשיא סיישל. לפתע יוצאת שיירת הנשיא בדרכה להיכן שהוא. גודל השיירה הוא כשל שיירת מעצמה גלובלית עם אופנועים ומספר רכבים זהים שרק באחד מהם יושב הנשיא. מולנו מגדל השעון שנחנך לכבוד מעבר סיישל למדינה עצמאית בחסות הכתר הבריטי. עברנו דרך השוק. סך הכל ויקטוריה אינה אטרקציה תיירותית. מרבית התיירים המגיעים לסיישל מגעיעם לחופשת ים של בטן-גב בחוף. לזה ויקטוריה משמשת כעורף ורחובותיה מלאים בם
. כיכר השעון בויקטוריה
מכאן עלינו ברכב אל מרומי ההר מעל העיר. שוב חוזרים אל הנופים המרהיבים של סיישל. היער עבות וממרומי ההר נפרשים חופי האי מאהה
. חופי מאהה ממרומי הרכס
צוהרים אכלנו במעין כפר אמנים. מכאן חזרנו לנמל לאיסוף המזוודות ולשדה התעופה לליל טיסות בחזרה הביתה. סיכום הטיול פשוט-הנתיב לגן העדן מתחיל בסיישל.
.
