”ההוסטל של מאמא נאשי“

הגעתי לאכסנייה של מאמא נאשי, בעקבות הלונלי פלנט. לא היה קל להגיע אליה ועשיתי זאת ברגל ולכן נסו להתקשר אליה ולקבוע איתה - יש סיכוי גדול מאוד שהיא תבוא לקחת אתכם. 

מדובר במשפחה שמחזיקה 3 אכסניות (נכון לקיץ 2009). כל אכסנייה שונה מאחיותייה. כמדומני, אני שהייתי באכסנייה מספר 3, כי היא האכסנייה המרכזית שבה אתם פוגשים הרבה תיירים וישראלים. 

מאמא נאשי היא בחורה מבוגרת, חייכנית, צעקנית ועצבנית לא קטנה, אך עם המון חום, ואהבה כלפי המטיילים. הרבה פעמים תשמעו אותה צועקת על בעלה ותצחקו על זה שעות ארוכות אחר כך. 

באכסנייה יש מספר חדרי אירוח, מדורמס (מספר מיטות בחדר) בלי מקלחת ועד חדרים זוגיים עם מקלחת ושירותים צמודים. תעשו סיבוב בחדרים לפני שתחליטו איפה בא לכם לשים את הראש. החדרים מקיפים גינה נחמדה, עם ספסל ומקום לעשות כביסה ולתלות אותה בשמש המחממת. 

יש גם אוכל שניתן להזמין בתשלום מזערי ואני ממליצה על מוזלי עם פירות העונה לארוחת בוקר - פשוט ללקק את האצבעות. כשעוזבים את מאמא נאשי, היא מברכת לשלום ושולחת אתכם עם בננה לדרך ושרשרת מזל קטנה, עשויה מבד ומריחה טוב. 

הייתי שם כשבוע ולא רציתי לעזוב אותה ואת ליג'יאנג, המקסימה והנעימה. פשוט לבוא ולנוח ולנשום את תרבות המקום.