סוכות 2025 , לשנינו יש שבועיים חופש מהעבודה, מתלבטים האם לטוס לחו" ל בזמן שיש לנו חייל בעזה והמצב מתוח. החייל לוחץ עלינו שלא נוותר ויהיה בסדר ואנחנו משתכנעים ופועלים לפי הנוהל של שנה קודם - חברה ישראלית, יעד קרוב, סופי שבוע בארץ (אולי הוא יצא...) מחיר הטיסות גבוהה בהתאם לכל הדרישות שהצבנו.
הטיול הפעם הרבה פחות מוכן ומתוכנן מטיולי העבר בעיקר בגלל סוג של "חוסר חשק" לנסוע אבל כן היו קווים כלליים.
טיסת ארקיע בשבת לפנות ערב לאתונה יוצאת בזמן ובתשע וחצי אנחנו שם. שוכרים אוטו ונוסעים לחדרון הפצפון שהזמנו ללילה הראשון בקרבת שדה התעופה (מקום הלינה היחיד שהוזמן מראש).
החדר כאמור פצפון אבל פונקציונלי וענה בדיוק על מה שהיינו צריכים. הבונוס - רואים מטוסים ממריאים מהמיטה וזה מאוד נחמד.
יום ראשון -
אחרי קפה בחדרון הפצפון אנחנו יוצאים לדרכנו דרומה, כמו כל תייר ממושמע אנחנו עוצרים בתעלת קורינטוס, מצלמים מימין, מצטלמים משמאל, מתפעלים, מתרשמים (באמת!!) וממשיכים בנסיעה.
לקראת הצהריים אנחנו מגיעים ליעד הראשון שלנו אזור ארקדיה על ההרים המרשימים שלו ויוצאים למסלול הראשון שלנו בין שני המנזרים על נהר הלוסיוס. הגענו עם הרכב עד למנזר פילוסופו (אפשר להגיע עם הרכב לשניהם, זה מידע שהיה חסר לי בהכנת המסלול). בכניסה למסלול פגשנו זוג ישראלים שבדיוק יצאו ממנו ובידיהם ענפים מרשימים שבהם הם נעזרו לצעידה, קצת ראיינו אותם על הדרך והם העניקו לנו את הענפים שהיו עבורנו הצלה גדולה לאורך כל הטיול.
המסלול מקסים, יורד בירידה תלולה ומרובת מדרגות עד לנחל, שם חוצים על גשר (לא מגיעים ממש למים) ועולים למנזר השני עליו צפינו לאורך הירידה.
באמצע העלייה אליו הבנו שכבר קצת מאוחר, לא רצינו לנהוג חזרה למעלה בחושך וגם עדין לא היה לנו מקום לינה. לכן הסתובבנו וחזרנו לאוטו מבלי להגשים את היעד ולהגיע למנזר, האוטו שלנו היה האחרון בחנייה
בעיירה דימיצינה הלכנו למלון שחשבנו שיתאים לנו אך לא היה מקום והם סייעו לנו להזמין מקום אחר. ישנו במקום חביב וצנוע בשם Kazas Luxury שנמצא מעל המינימרקט במרכז העיירה ושייך למקום. היה נגיש ונוח להכל ועל אף היותו על הדרך הראשית היה שקט ועם תריסי עץ מעולים שהחשיכו את החדר כמו שאנחנו אוהבים.
בהמלצת בעלת המקום הלכנו לאכול במסעדת Tefthis Taverna והכל היה מאוד טעים לחובב הבשר ולצמחונית.
יום שני -
קמנו ליום גשום ואפור. עננים כיסו את הכפר ולא היה מצב לצאת למסלול. מראש התלבטנו לגבי התוכנית בגלל התחזית אבל הרצון לטייל בטבע גרם לנו להכחשה קלה ולתקוות שהמצב יהיה פחות גרוע מהצפוי. החלטנו להתקדם לאט ולראות מה קורה לאורך היום.
נסענו לעירה היפה סטימניצה ובין לבין עצרנו בדרך לתצפית על הנוף שנגלה לעיתים בין העננים
טיילנו קצת בעיירה החמודה והתחממנו בקפה ודקוס בבית קפה המקומי שהיינו בו התיירים היחידים.
מחוץ למסעדה המתינו מספר גברים מבוגרים ואז הגיע לכפר "אוטו גלידה" של דגים. מנגן מנגינות וקורא בכריזה והם כולם נעמדים בטור יפה ורכשו ממנו מגוון דגים.
הגשם המשיך והטבע קרא לנו אז החלטנו לרדת לכיוון הנחל. בנסיעה ארוכה ולא קלה (זה לא המקום לאנשים עם פחד גבהים, אומרת מניסיון....) נסענו ל Atsicholou bridge. קיווינו לטייל קצת על שפת הנחל אבל איך שהגענו שוב התחיל מבול אז עשנו סיבוב קצר לכל צד של הכביש וברחנו שוב לאוטו בחזרה לדמיצינה שם בינתיים התבהר השמיים והחלטנו לצאת לטייל בעירה.
טפסנו לשכונה הגבוהה לראות את שרדי חומת הכפר העתיקה ואת הנוף היפה של נהר הלוסיוס. ענני הבוקר התפזרו חלקית והנוף היה מרהיב. מרחוק שמענו רעמים ולא התרגשנו עד שגילינו מהו שבר ענן אמיתי, בשנייה העיירה נשטפה בכמויות מים ורוח עזה שהעיפה דברים מהחנויות לרחוב.
טסנו (האמת שעפנו...) לחדרון שלנו אבל הגענו אליו כבר סחוטים לגמרי, ואחרי 5 דקות שוב הכל היה בהיר ויפה.
אחרי ייבוש קל יצאנו לטייל בגבעה השנייה של הכפר ומשם פעם נוספת למסעדת Tefthis Taverna עם מנות שונות שגם הפעם לא אכזבו
יום שלישי -
התחזית מדברת על גשם החל מהשעה 15:00 זה נותן לנו מספיק זמן לטייל. בחוץ קר וסגרירי אבל הלב קורא לנו לצאת לטבע.
בחרנו את מקטע 5 של מסלול המנלון. מקטע קל יחסית ופחות חלק לאחר הגשם.
החנינו את הרכב במרכז העיירה החמודה Vytina וצעדנו בהתאם לסימני המסלול עד לעיירה Nymfasia. עליות, ירידות, פלגי מים, גשר עתיק, שלכת, מסלול חמוד מאוד. בדרך חלפו לנו כל עונות השנה, סיימנו בגשם שהקדים והגיע כבר ב 13:00.
ב Nymfasia הכל היה סגור ושומם, מצאנו מישהו ברחוב שסייע והזמין לנו מונית חזרה לרכב.
לפני שיצאנו לדרך הארוכה התפנקנו בקפה, שוקו חם ומאפה גבינה מתוק מאוד שאוששו אותנו במקצת אבל אח"כ התגלו כבעייתיים בסיבובים ההרריים בנסיעה.
משם יצאנו לנסיעה ארוכה לכפר Zarouchla שנמצא במחוז אכאיה. אנחנו התבלבלנו עם הכפר Zachlorou שנמצא ממש ליד קלבריטה על מסלול הרכבת וחשבנו שאנחנו מגיעים לשם, זה גרר נסיעה הררית לא פשוטה, חלקה באזור שכבר ירד בו שלג ובסופה הגענו לבקתה יפה ונעימה ביער.
זה היה ה 7/10, מצב הרוח לא היה במיטבו, החייל עדין היה בתוך עזה למרות שהיה אמור כבר לצאת והעוגה שאכלתי בויטינה עברה ערבול טוב בנסיעה הקשה, הכל יחד גרם לנו לוותר על ארוחת ערב (שדרשה נסיעה לכפר הסמוך) וצלילה מוקדמת למיטה
יום רביעי
התעוררנו בכוחות מחודשים לנוף המופלא מהבקתה. אכלנו ארוחת בוקר "ישראלית" ויצאנו לדרך לכיוון Lake Tsivlou. מזג האוויר היה שמשי וקריר. עשינו טיול הליכה מסביב לאגם.
החנינו את האוטו למעלה ליד תחנת הכיבוי וירדנו ברגל עד לאגם. משם פנינו שמאלה והלכנו בשבילי עיזים עד בערך למסעדה. משם לא הייתה ברירה אלא לעבור לדרך עפר וללכת דרך היער עד לרכב. זה טיול קל ומקסים ובימים חמים יותר מאפשר גם טבילה באגם.
עכשיו היינו בהתלבטות. נשאר לנו לילה אחרון אבל יומיים מלאים כי הטיסה שלנו היתה באחת בלילה. רצינו עוד טבע אבל הנסיעות בהרים היו לי כבר קשות. מצב הרוח עדין לא היה במיטבו והיה קושי לקבל החלטות מה רוצים לעשות. בסוף החלטנו לגוון ולנסוע לנאפפיליו ולטעם קצת מעיירת חוף.
הגענו לשם בשעות אחה"צ המאוחרות ומצאנו מלון נוח לחנייה במרחק של עשר דקות מהעיר העתיקה.
יצאנו לסיבוב ערב נעים, עלינו ל Akronafplia's Castle טיילנו בסמטאות היפות ובנמל ואכלנו במסעדה חביבה עד שהתעייפנו וחזרנו למלון. החלק הכי שמח של אותו ערב היה הטלפון מהבן "יצאנו מעזה". ידענו שהלילה נישן טוב
יום חמישי -
היום האחרון לטיול. לאחר הרבה התלבטויות החלטנו לנסוע לאתונה שבכלל לא הייתה בתוכניות שלנו ולא למדנו עליה לקראת הטיול אבל לאור טיסת הלילה (שהתאחרה בכמה שעות מהמתוכנן) החלטנו שזה מה שנכון לנו.
נסענו לשדה התעופה, החזרנו את הרכב ואפסנו את התיקים בשמירת החפצים. לקחנו מטרו לעיר ובמשך שבע שעות חרשנו את מרכזה, הרחובות היפים, בתי קפה, הגנים הלאומיים, תצפיות לאקרופוליס וכו.תכלס הרגשנו שמיצינו אותה וטוב שהקדשנו לה חצי יום.
חזרנו במטרו לשדה התעופה
בארבע וחצי בבוקר קפצנו לחייל לתוך המיטה לחבק ולהתרגש שהוא סוף סוף בבית.
מקווים שהחופשה הבאה תהיה עם לב קל ושמח יותר.
