סרביה - טבע באווירת שנות ה-80. קיץ 2026

סרביה לא הייתה ברשימת היעדים שחלמנו להגיע אליהם.

גם יולי-אוגוסט כבר מזמן יצאו מרשימת החודשים שבהם אנחנו מטיילים. מאז שהילדים גדלו, אנחנו משתדלים לטוס מחוץ לעונת השיא.

אבל ליקום, כך מסתבר, יש לפעמים תוכניות אחרות.

כך יצא שבסופו של דבר הזמנו טיסה לשבוע האחרון של יולי, עם מטרה לבלות בטבע. בדיוק באותו זמן ארקיע יצאה במבצע משכנע כך שהחלטנו לטוס איתם, התחלנו לבדוק את היעדים שהציעו. לשמחתנו הצטרף אלינו גם זוג חברים, מה שהפך את התכנון למהנה עוד יותר.

ניסיתי למצוא מידע על טיולי טבע בסרביה, וגיליתי שזה הרבה יותר קשה ממה שציפיתי. מצאתי מעט מאוד בלוגים, כמה כתבות כלליות, שתי קבוצות פייסבוק שמנוהלות על ידי מדריכים מקומיים ולכן פחות התאימו למה שחיפשנו, וקצת מידע מחברים שכבר ביקרו שם - אבל עדיין הרגשתי שחסר לי מידע.

נעזרתי גם בכמה כלי AI שונים, אבל גם הם התקשו למצוא את סוג המידע שרציתי, בעיקר מסלולי הליכה מפורטים והמלצות למטיילים עצמאיים.

פרטי הטיול

• תאריכים: 24.7-31.7 (שישי עד שישי)

• טיסות: ארקיע

• רכב: Enterprise, הוזמן דרך Booking

• לינה: כל המלונות הוזמנו מראש דרך Booking. מאחר שהיינו שני זוגות עם רכב אחד, העדפנו לא לקחת סיכון ולהבטיח שנמצא מקומות לינה מתאימים לכולנו.

יום שישי 24.7

מתעוררים לטיסת בוקר מאוד מוקדמת וכשאנחנו מוכנים לצאת מגיעה הודעה שהטיסה נדחתה בשעה (יום קודם שלוש פעמים שינו לה את השעה). מנסים לחזור לישון קצת ויוצאים לנתב"ג. הרכב נכנס לחניון טווח ארוך ואנחנו מגיעים עם השאטל וארבע מזוודות טרולי לטרמינל 3.

מהר מאוד מגיעים לבילוי ארוך מאוד בדיוטי פרי כי הטיסה נדחית שוב ושוב, גם כאשר אנחנו על המטוס היא ממשיכה להידחות ולבסוף אנחנו נוחתים בבלגרד בשעות הצהריים המאוחרות.

אוספים את הרכב ומתחילים בנסיעה ארוכה לכיוון העיר צ'אצ'אק. ההחלטה לעצור שם היתה כי חיפשנו משהו בדרך לזלטיבור וחברים המליצו לנו על טיול לאורךOvčar-Kablar Gorge והמנזרים  שבו.

בפועל הגענו מאוחר מדי לטייל ונסענו למלון המוזר שהזמנו שהיה נראה תקוע אי שם בשנות ה-60. בהמלצת המלון נסענו למסעדה בעיר  והתחלנו לחפש לידה חניה. התשלום על חניה בסרביה מתבצע על ידי שליחת הודעת SMS עם מיקום הרכב (כתוב על הכביש מספר החניה), הבעיה היא שבחול אין לנו איך לשלוח הודעה, בקשנו את עזרת המלצר והוא שילם עבורנו והחזרנו לו את הכסף. נהנינו מארוחה סרבית ראשונה. משם נסענו לטיילת על גדות הנהר לסיבוב הליכה, שקיעה וטבע עירוני נחמד. היו במקום דוכני אוכל וברים ונראה שמתכוננים שם לאירועים גדולים יותר אולי במהלך הסופ"ש. חזרנו למלון עייפים מיום ארוך אחרי לילה קצר.

מסקנות - סרביה תקועה בשנות ה-80 (שדווקא היו לא רעות...), צ׳אצ׳אק לעומת זאת תקועה בשנות ה 60. הלבוש, האוכל, המוזיקה, הסיגריות בכל מקום , המלון וכו. הרגשנו בטיול במנהרת הזמן.

המלצות -

1. להשקיע יותר בחיפוש המלון המתאים

2. צ'אצ'אק היא פחות...

יום שבת 25.7

ארוחת הבוקר במלון המיושן בצ'אצ'אק הייתה גם היא בסטייל שנות ה־60. אכלנו, שבענו ויצאנו לדרך בתקווה ליום משופר ואכן היה יום נפלא.

התחלנו בעיירה Ovčar Banja. ביקרנו במנזר Blagoveštenje, ושוחחנו עם הנזירות הנחמדות שסיפרו לנו על העיירה, ההרים, הנהר והאזור.

משם צעדנו לאורך הנהר, עצרנו לבירה ולימונדה קרה בבית קפה שנמצא ממש על גדותיו, ואז התחלנו בטיפוס בתוך היער לכיוון תצפית קובלר החדשה. ידענו מראש שלא נגיע עד אליה, אלא נעלה כמה שיהיה לנו כוח. התצפית החדשה נראית כמעט מכל מקום מרפסת עם רצפת זכוכית שבולטת מתוך ההר. לא היה לנו ברור אם היא כבר נפתחה למבקרים, כי מלמטה לא ראינו עליה אנשים.

צעדנו לא מעט וזכינו לנוף מדהים של ההרים והנהר. העלייה מתחילה קצת אחרי מסעדת Dom יש מעבר תת-קרקעי מתחת לפסי הרכבת, חוצים אותו ומתחילים לטפס. העלייה לא קלה, אבל בהחלט שווה את המאמץ.

ירדנו באותה הדרך ונסענו משם לכיוון מערת Stopića. זו מערת נטיפים (יבשים, לא נראה שהם ממשיכים לגדול), שבתוכה זורם נהר ויש גם מפל. מקריאה מוקדמת עליה ציפיתי ליותר מים, אבל למרות זאת היה יפה. מגיעים לחניה, משלמים יורו, ואז הולכים כעשר דקות בשביל יפה ביער, שכולל לא מעט מדרגות, עד למערה. גם בתוך המערה יש לא מעט מדרגות.

משם נסענו למפלי Gostilje. מקום חביב עם מפלים לא גדולים. לא הייתי נוסעת במיוחד בשבילם, אבל אם כבר נמצאים באזור - זו עצירה נחמדה.

משם המשכנו לעיירה זלטיבור בה ישנו באותו לילה.

העיירה מאוד תיירותית אבל עשה רושם שבעיקר תיירות פנים ומדינות שכנות, שפע של מסעדות, שוק מזכרות לתיירים וכו.

הזמנו מראש שתי דירות במלון Apart kompleks Binis הכולל ספא וארוחת בוקר. המקום היה נהדר מכל הבחינות ואת הערב העברנו בארוחה טעימה במסעדת המלון ולאחריה בילוי בספא היפה של מלון .

המלצות -

1.     לטייל לאורך  Ovčar-Kablar Gorge ולעלות לתצפית

2.     המערה והמפלים נחמדים אך לא חובה

3.     מלון עם מסעדה טובה וספא זה כיף

יום ראשון 26.7

אחרי ארוחת בוקר מעולה במלון (הטובה ביותר שאכלנו בסרביה) נסענו להצטייד בסופר באוכל לפיקניק ועלינו ברכבל הגונדולה להר טורניק.

היה נחמד לגלות בקופה שיש מבצע של כרטיס שלישי חינם למשלמים במאסטרקארד, ולכן שילמנו רק על שלושה כרטיסים.

עוד לפני הנסיעה חיפשתי מידע על מסלולי הליכה באזור ולא ממש מצאתי. הצ'אט הציע לי לעלות ברכבל לתחנה העליונה, ומשם לרדת ברגל לתחנת האגם במסלול מוצל ויפהפה, ואז לחזור לעיר ברכבל. הבעיה הייתה שהוא המציא מסלול שלא קיים, או לפחות אף אחד לא ידע לתת לנו עליו מידע ברור. מעובדי המקום הבנו שהדרך היחידה לרדת ברגל היא לאורך כביש חשוף לשמש, ובוודאי שלא במסלול יפה בתוך היער.

מאוכזבים מהמצב עשינו למעלה סיבוב קצר בין התצפיות וחזרנו לרכבל. הנוף מלמעלה מקסים, אבל אין שם כמעט מסלולי הליכה, והמקום, כמו חלקים גדולים אחרים בסרביה, מרגיש שלמרות רכבל הגונדולה החדיש הוא עדיין קצת תקוע בשנות ה־80.

ירדנו עם הגונדולה לתחנת אגם ריבניצ'קו, צעדנו לאגם החביב (שאסור לשחות בו) ועשינו פיקניק בחורשה לידו עם האוכל שתכננו לאכול במהלך המסלול.

משם ירדנו חזרה לזלטיבור, שמאוד תיירותית, לקחנו את הרכב ועלינו לתחנת הסקי התחתונה לעשות קרוניות הרים. המסלול היה קצר יחסית, אבל נחמד. חזרנו לעיר, שתינו קפה (שהתברר כנטול קפאין...) ליד האגם המלאכותי, ונפרדנו מזלטיבור בדרכנו לשמורת טרה ולמלון שעל אגם Zaovine.

התחנה הבאה הייתה מוקרה גורה, שבכל מקרה הייתה על הדרך שלנו. התלבטנו הרבה אם לנסוע ברכבת, אבל בסופו של דבר פספסנו את הנסיעה האחרונה, ובכך הסתיימה ההתלבטות...

ביקרנו בכפר Drvengrad של אמיר קוסטריצה. היה נחמד, אבל לא יותר מזה. חלק גדול מהחנויות כבר היה סגור בגלל השעה המאוחרת, ולא ממש הבנו את הרעיון של המקום.

המשכנו בנסיעה בנופים מופלאים עד למלון שלנו. במלון התברר שיש לנו חדר במבנה החדש ודירה במבנה הישן. לדירה הובילו מדרגות רעועות והיא ממש לא מצאה חן בעיננו, הראו לנו דירה נוספת שגם היא הייתה עם מדרגות בעיתיות ולבסוף קבלנו שני חדרים מושלמים בבניין החדש, הנוף מהם היה משלם והם היו מרווחים, נקיים ונעימים. במלון הזה נשאר לשמחתנו שלושה לילות.

מסעדת המלון בדיוק נסגרה ובהמלצתם נסענו כעשרים דקות למסעדה הקרובה ביותר לארוחה מצוינת מול הנוף של האגם.

המלצות -

1.לא לסמוך על מסלולים שהצ'אט מציע

2. לבדוק טוב איזה מין קפה מזמינים

3. לוותר על הכפר המשוחזר

4. להתעקש במלון על חדר שיתאים לכם

5. להגיע למלון החדש בזמן שהמסעדה עדין פתוחה

יום שני 27.7

התעוררנו לנוף המהמם מהמיטה לעבר אגם וסכר spajici ופינה קטנה מאגם זאובינה שראו מהמרפסת.

אחרי ארוחת בוקר במלון התארגנו לירידה לכיוון נהר הדרינה במטרה לעשות קייקים.

עוד כשהיינו בקרבת המלון מזג האוויר הקייצי השתנה לחורפי והתחיל לרדת גשם רציני למדי. התלבטנו האם להישאר ליום בהר או לרדת בכל זאת לנהר ומה שהכריע היה שהיינו חייבים לתדלק ובהר אין אף תחנת דלק (בהמשך נגלה שגם אף בנק או בנקט) ולכן התחלנו בנסיעה גשומה של כ 45 דקות לכיוון העיירה bajina basta על גדות נהר הדרינה.

הגענו לעיירה עדין בגשם , תדלקנו ונסענו לראות את הבית על הדרינה. בינתיים השמיים התבהרו והחלטנו בכל זאת לעשות קייקים.

ציפינו לראות לאורך הכביש והנחל מקומות של קייקים אבל לא ראינו אפילו אחד.  בחניה ליד הבית על הדרינה פגשנו נער חמוד ושאלנו אותו על קייקים והוא ישר התקשר לאביו שכמה לא מפתיע הוא בעלים של עסק לקייקים בשם  green bear outdoor. נסענו אליו ויצאנו לשייט נפלא לאורך 14 ק"מ. בדרך עצרנו לשחות בצד של בוסניה והרצגובינה, עצרנו בבית על הדרינה, שמענו קצת על סיפורים מהמדריך שליווה אותנו ונהננו משלוש שעות של טבע, ספורט וכיף בלי אף טיפת גשם.

לאחר שחזרנו לקאמפ ממנו יצאנו החלפנו בגדים והלכנו לאכול במסעדה סמוכה שישבה ממש על הנהר.

לקינוח צעדנו לאורך נחל verlo החביב והקצר.

היה יום נחמד מאוד מאוד

המלצות

1.     לא לוותר בגלל גשם על שום דבר

2.     לתדלק כשיש תחנת דלק ולא כשצריך

3.     לדבר עם מתבגרים מקומיים, הם נחמדים ומדברים אנגלית בניגוד לרוב הסרביים

4.     לעשות קייקים על הדרינה!! חברת green bear outdoor בהחלט מומלצת

יום שלישי 28.7

מתעוררים לעוד בוקר מול הנוף המדהים של הטרה וספציפית של אגם spajica.

אחרי ארוחת בוקר יצאנו לתצפית  banjska stena , נסענו עם הרכב עד איפה שדרך העפר מאפשרת ומשם המשכנו ברגל כרבע שעה עד לתצפית. התצפית מקסימה ועמוסה במבקרים הדרך אליה קלה וברורה

לאחר מכן נסענו לסכר על נהר spajica וחיפשנו באזור נקודה טובה לשחייה ולא מצאנו משהו שנראה לנו מתאים. משם נסענו לאגם זאובינה שהמלון שלנו נמצא ממש עליו ובילינו שעתיים נחמדות על החוף ובאגם. החוף לא ממש מסודר , הוא קטן ומלא אבנים אבל מצאנו לנו פינה קטנה לרבוץ בה.

לארוחת ערב חזרנו למסעדה שמשקיפה על הזאובינה מהצד השני בעיקר בגלל שהם מקבלים אשראי ונשארנו ללא מזומנים וכאמור אין באזור שום מקום למשיכת כסף.

המלצות -

1.     ללכת לתצפית banjska stena

2.     ללכת לשחות באגם זאובינה

3.     לקחת מלון ליד האגם

4.     לדאוג שיש לכם הרבה מזומנים כי מלונות ומסעדות בחלק גדול מהמקומות מקבלים רק מזומן

יום רביעי 29.7

בוקר  אחרון שמתעוררים מול הנוף המהמם של הטארה. ארוחת בוקר ופרידה מהמלון ומקתרינה החמודה שמדברת אנגלית ומאוד עזרה לנו (בעיקר למצוא חדר שיתאים לנו).

מתחילים לנסוע בדרכים ההרריות לכיוון בלגראד, בדרך מתוכננת עצירה למשיכת כסף ב bajina basta ועצירה בעיר העתיקה ב valjevo שקראנו שהיא יפה.

אנחנו מושכים כסף וממשיכים בנסיעה, שעה וחצי מהמלון ר. מגלה שהוא שכח את הטלפון שלו שם, מסתובבים וחוזרים למלון, זכינו בעוד "שלוק" מהיופי. חוזרים לדרך הארוכה כולל עבודות בכביש שמורידות אותנו לדרך עפר צדדית ומהממת בתוך היער (היינו לגמרי לבד על הדרך, קיווינו שאנחנו בכיוון הנכון ושאולי נפגוש דב... זה לא קרה).

בשעות אחה"צ מגיעים ל valjevo האפורה המנומנמת והמיושנת (לא עתיקה, מיושנת חזרנו לשנות ה -60). החנויות והמסעדות סגורות, מאכזב. חוצים את הגשר לחלק החדיש יותר שם הדברים פתוחים אבל ממש לא מגרים. קנינו בורק (בורקס מקומי) במאפייה ולא ממש עפנו על זה (מאוד מאוד שמנוני).

ממשיכים לכיוון בלגרד לדירות שהזמנו.  הדירות Pop luxury apartments חמודות מאוד ברחוב קטן אבל צמוד לרחוב עם מלא חנויות ומסעדות, יופי של מקום. חנינו בחניון בתשלום ממש ליד הדירה בעלות של 13 יורו ליום.

יצאנו לאכול ברחוב הסמוך ונפלנו עייפים מאוד למיטות

המלצות -

1.     לבדוק שהכל עליכם כשיוצאים מהמלון...

2.     לבדוק טוב מה באמת יש לעשות בדרך ובטח ובטח שלא לסמוך על המלצות של ה AI ששוב אכזב

3.     לוודא שבדירה בבלגרד יש מזגן, איזה מזל שהיה לנו

4.     לוודא שיש חניה קרובה לדירה, גם פה הצליח לנו

יום חמישי 30.7

יום בלגרד - כיכר הרפובליקה , מבצר, קניות בקניות USCE, מסעדות ובעיקר חם מאוד מאוד.

המלצות - לא עפנו על בלגרד, אולי כי היה חם מדי, אולי כי אחרי הטבע בדרום היא נראתה לנו אפורה מדי אז אין ממש המלצות.

לטובתה נגיד שזה מגניב שכל התחבורה הציבורית בחינם ויש מלא קווים.

יום שישי 31.7

טסים הביתה. הטיסה אמורה להיות בעשר בבוקר ויום קודם מקדימים אותה, מאחרים אותה ושוב מקדימים...

אנחנו אוספים את הרכב מהחניון ונוסעים לתדלק. בתחנה הראשונה מקבלים רק מזומן ואין לנו, בתחנה השנייה מקבלים אשראי, יופי מתדלקים מיכל מלא ובאים לשלם ואף כרטיס לא עובר, מסתבר שיש להם משהו עם כרטיסים מחו"ל. אנחנו במצוקה, אף אחד לא מדבר אנגלית הקופאית עצבנית עלינו, הטיסה אמורה לצאת (כמובן שיצאה באיחור רציני). אנחנו מבקשים את עזרת האנשים בתור בתרגום לקופאית כדי להבין מה לעשות, מתחיל ביניהם דיון בסרבית ואז הקופאית מגישה לי קבלה ואומרת לי לנסוע, מסתבר שהסרבים המהממים שהיו שם החליטו להתחלק בתשלום שלנו לשלם לנו את הדלק. התחננו אליהם שייקחו את כל המזומן שיש לנו והם סירבו בתוקף. חוויה מאוד מאוד מרגשת!!

ממריאים באיחור, נוחתים באיחור ואז ארקיע שוברת שיאים כאשר מורידים אותנו מהמטוס כי צוות אחר כבר עולה עליו לטיסה הבאה ואנחנו מבלים כמעט חצי שעה בשיא החום על המסלול בהמתנה לאוטובוס שייקח אותנו לטרמינל.

ברוכים הבאים לישראל (אבל לפחות מקבלים פה כרטיסי אשראי... )

המלצות -

1.     לא מספיק לוודא בתחנת דלק שמקבלים כרטיס אשראי, כדאי לוודא שגם כרטיסים מחול

2.     הסרבים מקסימים ומרגשים!!

3.     ארקיע.... אין מילים...

4.     סרביה מהממת, תיסעו לטייל בה!!

5.     ארוחת שישי בבית עם המשפחה זה כיף ❤