”שבועיים טיול בקובה“

חזרנו משבועיים בקובה, בחצי הראשון של אוקטובר 2009 (מה שאומר שאנחנו חווינו את קובה מחוץ לעונה, אני מניחה שיש כמה הבדלים בהשוואה לשיא העונה). 

לפני שמתחילים אז רק אגיד שאהבנו את קובה מאוד! היא שונה, אינטנסיבית, המדינה והנופים יפים, אין ספק, אבל יותר מקובה אנחנו נהנינו מהקובנים. אנשים משכילים, טמפרמנטים, ודעתנים. כיף לשמוע מכל אחד איך הוא תופס את המצב המטורף שהם חיים בו ומה התחזית האישית שלו לשנים לעתיד הקרוב של קובה. 

טיפים כלליים: •מונית משדה התעופה עולה 25 קוק לרכב, אז אפשר ורצוי למלא אוטו לנסוע יחד ולהתחלק בעלויות.

•מפה של קובה- ממליצה לקנות בשדה, המפות בספר לא מספקות.

•הספר "לונלי פלנט" הגרסה בעברית (אני חושבת מ2002) לא היה טוב במיוחד. ממליצה לבדוק ספרים אחרים, גם אם באנגלית ולצלם או להדפיס את ההקדמה בעיברית על ההיסטוריה והרקע.

•קניות – אמנם קובה היא לא המקום לשופינג אבל אם תתקעו אפשר להשיג פה מה שצריך, מסט בגדים בסיסי דרך שמפו ומשחת שיניים ועד תחבושות הגיניות.

•מתנות למארחים- כיוון שישנים בבתים של האנשים נוצרת אינטרקציה בינאישית ואנחנו מאוד נהנינו להשאיר שי קטן למשפחה או לילדים. אנחנו מצאנו שזה מאוד שימח אותם ופתח להם את הלב. דברים שהייתי לוקחת בדיעבד: קרם גוף, משחות שיניים+ מברשות, צעצועים קטנים לילדים, עטים למבוגרים. שוקולדים תמיד מתקבלים בברכה, האתגר הוא להצליח לשמור עליהם במצב מוצק בחום של קובה..

•קניה של אלכוהול – אנחנו רצינו לקנות רום ולא ידענו אם אפשר לקנות ובכמה בשדה התעופה, אז עכשיו אני יכולה לספר שכן, היה אפשר לקנות בשדה, והרום הספציפי שלנו (הוואנה קלאב 7 שנים) עלה 1-2 דולר פחות מבעיר- לשיקולכם.

•מגורים- כיוון שהמפגש שם כמה שיותר קובנים פתח לנו את הטיול השתדלנו לא לחזור לאותו בית פעמיים גם אם לכאורה היה נוח. ככה שאם נסענו להוואנה וחזרנו אחרי שבוע, העדפנו לישון בקסה אחרת כדי להיחשף לעוד משפחה ולעוד שיחה. •כסף: כידוע, עדיף להגיע עם יורו. השערים קבועים בכל מקום רשמי (נקרא קדקה), החלפה של דולרים הייתה מכאיבה- על כל 100 דולר, קיבלנו 80.

המסלול שלנו: הואנה יומיים->וניאליס יומיים->טרינידד יומיים->מסלול של 3 ימים באוטו עד לרמדיוס וחזרה ->עוד יום וחצי בטרינידד->יומיים נוספים בהוואנה.