"אם תטוס מעל לחבל ארץ זה, תוכל להבחין במסילות ענק המסודרות בצורה גיאומטרית. חלקן מקבילות זו לזו, חלקן חותכות זו את זו או מוקפות בשטחים טרפזיים גדולים... מהו הדבר שיכול היה להמריץ את העמים קודמי האינקה לצאת ולסלול מסילות פנטסטיות אלה, מסלולי נחיתה אלה? לשם מה עשו כל מה שעשו, אם לא יכלו לדעת כלל שקיימים למעשה יצורים מעופפים? ...האם זכו קדמונינו לביקורים מן החלל החיצון?" (מתוך "מרכבות האלים" מאת אריך פון דניקן)

מהם קווי נסקה?

העיירה נסקה (Nazca) שוכנת בדרום מערב פרו, ב"פמפאס" - משטחים צחיחים ונרחבים הנמצאים בין האוקיינוס השקט להרי האנדים, ביניהם עוברים עמקי נהרות היורדים מההרים לים. באזור שומם זה נמצאת אחת החידות הארכיאולוגיות המוזרות בדרום אמריקה - על האדמה המדברית חקוקה מסה מבלבלת וחסרת פשר של קווים למטייל המהלך ביניהם, המתגבשת למסר ומשמעות רק בצפייה מהאוויר.

מאות קווים ישרים נמתחים על הפמפאס, צורות ספירלות, משולשים וטרפזים, וכן ציורי ענק המגיעים עד אורך 275 מטר של בעלי חיים וצמחים - כמו דף שרטוט ענק מן הטבע.

תושבי העיירה היו ודאי שמחים להעניק תואר כבוד לפון דניקן, מחבר הספר "מרכבות האלים" (שהפך מאוחר יותר לסרט), על הפרסום שהעניק לאזור העיירה הקטנה, שהפכה בעקבותיו לאתר תיירותי נודע.

הספר, שהתפרסם בסוף שנות ה-60' והפך לרב-מכר עולמי, טוען כי יצורים מהחלל החיצון ביקרו בכדור הארץ והתקבלו על ידי בני האדם הקדמוניים כאלים. הוא מספר על שדות נחיתה בני יותר מאלף שנה במישורים המדבריים של פרו, ובהם חקוקים באדמה קווים וציורי ענק שיכלו להיעשות רק בידי משקיפים מהאוויר ונועדו לשמש כמנחת לחלליות.

פון דניקן, שכינה עצמו מדען, היה למעשה מלונאי שוויצרי חסר השכלה אקדמאית ובעל דמיון פורה ועבר מפוקפק, שניסה לפתור את התעלומות הארכיאולוגיות הגדולות בעולם במנטרה הקבועה: "היצורים מהחלל עשו זאת". למרות ש"מחקריו" של דניקן רצופים חצאי עובדות והמצאות מפרי דמיונו הקודח, הרי שהם שלהבו את דמיונם של רבים, המגיעים עד היום מכל קצוות העולם לנסקה, כדי לראות במו עיניהם את שדה התעופה הקדום.

ב-1926 גילה ארכיאולוג פרואני את המקום, אך התגלית לא עוררה עניין רב. רק 13 שנה אחר כך הגיע חוקר מערבי ראשון למקום - פול קוסוק, שחקר את מערכות ההשקיה הקדומות במדינה. קוסוק החל לתעד את אחד השבילים במקום, בעודו הולך בנתיבו. לאט לאט גילה כי בפנקסו הולכת ונרשמת צורת ציפור עצומת ממדים.

באחד הימים, בעודו עומד בקצה אחד מהקווים הארוכים של הפמפאס ומתבונן בפליאה בדרך הארוכה והישרה, הופתע לראות כי השמש שקעה בדיוק בכיוון הקו. עובדה מדהימה היות ויום זה היה יום מפנה השמש, ה-22 ביוני, היום הקצר ביותר בשנה באטמוספרה הדרומית.

כל כך הרבה שאלות. תשובות כה מעטות

ממה עשויים ציורי נסקה? כיצד נעשו בקנה מידה כה גדול וכה מדויק? מהו המסר המסתתר מאחוריהם ולמי נועד מסר שכזה בשמיים? איך יכלו בני נסקה לשרטט את הציורים ללא כל הכוונה מלמעלה, ללא כלים מודרניים וללא מטוסים שיאפשרו ליוצריהם לצפות בציור המוגמר - או אולי האמת פשוטה מכפי שאנו חושבים?

הארכיאולוגים מעריכים כי הציורים צוירו על ידי בני נסקה, אחת מהתרבויות הקדומות שהתגוררו בעמקי הנהרות הפוריים החוצים את מישורי הפמפאס, בין שנת 200 ל-800 לספירה. עד היום ניתן להתרשם בעיירה נסקה מכלי החרס העתיקים והמשובחים שנמצאו במקום, על חלקם מופיעים ציורים הדומים לצורות האדירות החרוטות באדמה. במאה ה-12 כשכבשה ממלכת האינקה חלקים אדירים מהיבשת, נאלצו התרבויות הקודמות לה לנטוש את מנהגיהן העתיקים, והיות ובני הנסקה לא השתמשו בכתב, נעלמה התרבות וסודות הציורים עמה.

לאנשי נסקה היוותה האדמה המדברית בלוק ציור מצוין, הם לא הזדקקו לצבעים ופשוט השתמשו במבנה הקרקע הקיימת. בעוד החלק העליון של הקרקע היה מכוסה אבנים וולקניות שחורות, הרי שמספר סנטימטרים מתחת להם השתרעה אדמה צהבהבה ובהירה. על ידי הזזה פשוטה של האבנים העליונות שנערמו בצד האדמה החשופה, נוצר הקונטרסט הדרוש. האקלים בפמפאס אף הוא עמד לצד הציירים והבטיח את הנצחת אומנותם - תנאי מדבר קיצוניים, ללא גשמים או רוחות שיפגעו בכן הציור הענק לאורך הדורות שחלפו.

הצורה השכיחה בנסקה היא קווים ישרים, המתמתחים לאורך עשרות מטרים עד קילומטרים ספורים על הפמפאס. מבין מאות הקווים הקיימים, יש מספר רב של זוגות קווים בני מאות מטרים המקבילים זה לזה בדיוק מפתיע. ערמות אבנים קטנות מסמנות את מוצא הקווים, ומכל אחת מהם יוצאים מספר קווים לכל עבר. קווים אחרים מתחברים לציור גדול, או מתרחבים לפתע לצורה גיאומטרית דמוית טרפז או משולש.

צורות גיאומטריות אלו הן כנראה שהעלו במוחו של פון דניקן את רעיון מסלולי הנחיתה: הם משתרעים לאורך מאות מטרים ומתרחבים בהדרגה לרוחב של עד עשרות מטרים, כאילו מזמינים לחיקם את המטוסים החגים מעליהם.

צורות אחרות בפמפאס הן ספירלות וזיג-זגים, חלקן מתחברות לקצה הטרפזים והמשולשים. אך גולת הכותרת של ציורי נסקה הם ציורי בעלי החיים והצמחים המרשימים הצרובים בנוף המדברי, ביניהם לטאה, ציפורים שונות, עכביש, כלב, שושנת מים, קוף ועוד.

כל אחת מהציורים עשויי בקו אחד בלבד, רציף לכל אורכו, כאילו לא הרים הצייר את העט מהדף עד סיום הרישום. רבים מהציורים מתחברים לבסוף גם הם לקווים הישרים הארוכים.

למרות המינימליסטיות בשימוש בקו אחד, הדמויות לעיתים מפורטות ומורכבות מאד - בציורי הציפורים יש פירוט מרשים של נוצות הזנב, ובציורים רבים יש פירוט של אצבעות ידיים ורגליים (פרט מוזר: במספר דמויות מספר האצבעות הכולל הוא תשע), ואף אוזניים ומחושים. אך הפרט המפתיע ביותר הוא גודלן האדיר של הדמויות. אורכה של הלטאה למשל, הוא 180 מטר. לקונדור מוטת כנפיים באורך 130 מטר. הקוליברי אורכו 100 מטר, ואילו זנב הקוף לבדו מגיע לקוטר 39 מטרים.

למה בעצם יצרו כתב החרטומים הגדול בעולם?

מדוע השקיעו בני המקום את זמנם ברישום מה שנראה ככתב החרטומים הגדול בעולם? מה פירוש הסימנים שכתבו?

השערה אחת טוענת כי מדובר בלוח שנה ענק, המבוסס על תנועות גרמי השמיים. הזכרנו בהתחלה את שקיעתה של השמש ביום הקצר בשנה בסוף אחד הקווים, קווים נוספים אכן חופפים לכיווני זריחת ושקיעת השמש, תנועת הירח וקבוצות כוכבים שונות, ותאריכים קוסמיים.

ייתכן שהחיות והצמחים מצביעים על עונות שונות של השנה, למשל ציפור המצביעה על עונת הנדידה. לקביעת עונות השנה הייתה חשיבות רבה לתרבות נסקה, שהייתה חברה חקלאית, ואולי השתמשה בו לקביעת תכנון העבודה בגידולים שגדלו בעמקי נהרות הפמפאס.

המתנגדים להשערה זו טוענים כי היות ויש כל כך הרבה קווים, הגיוני שכמה מהם יצביעו לכיוונים אסטרונומים באורח מקרי לחלוטין. היו השערות שהקווים הם למעשה סימוני שבילים בין כפרים, שדות ומקורות מים, אך הם אינם מובילים לשום מקום. הם גם לא תעלות מים כפי שחשבו בעבר, היות ואינם מגיעים לאף מקור מים.

אם כך, אולי היה לציורים משמעות דתית-פולחנית. הדמויות השונות ייצגו אלים שונים או סמלים כלשהם. תיאוריה זו מסבירה גם את קנה המידה הענק - אם הציורים היוו מסר לאלים ששכנו במרומי השמיים, היה צורך לציירם בגודל כזה שיוכלו לראותם בבירור מלמעלה ולהבין את המסר האנושי הטמון בהם.

כיצד בעצם נוצרו הציורים?

סימון הקווים הישרים היה כנראה הפשוט ביותר: מותחים חבל בין שני אנשים, מסמנים את הנתיב ע"י אבנים או מקלות, ועל ידי פינוי פשוט של האבנים הכהות מהקרקע לאורך הסימון קיבלתם קו ישר. באשר לקווים הארוכים יותר, אולי נעזרו במספר חבלים, כאשר אדם נוסף מכוון את המסמנים, כנראה על גבעה באזור. החלק המתמיה הוא הקווים המקבילים. ההשערה היא שקווים אלו סומנו על ידי שניים שעמדו והסתכלו באותו כוכב או גרם שמיים אחר, ורשמו את הכיוון אליו וכך יצרו את ההקבלה.

המיתוס לפיו ניתן להבין את הציורים רק לאחר צפייה מלמעלה ולא מפני הקרקע, גרם לדמיונם של החוקרים לעוף ולהעלות שלל רעיונות מקוריים. בעוד פון דניקן טען לשימוש בטכנולוגיה "חללית" שהובאה על ידי חוצנים, חוקרים אחרים העלו רעיון מטורף לא פחות - הם טענו כי בני נסקה ריחפו מעל הפמפאס בכדורים פורחים, לא פחות.

כדי להוכיח את טענתם, בנו השניים כדור פורח שהורכב מחומרים שלפי ההשערות היו בהישג ידם של בני נסקה, ואחרי מספר ניסיונות הצליחו לעוף באוויר לארבע דקות, אחריהן התרסק המתקן על אדמת המדבר. הייתה זו אתנחתא קומית משעשעת לחוקרי המקום, אך פרט לכך אין שום הוכחה שבני נסקה אכן הכירו את הטכניקה לבנייתם של בלונים שכאלו.

למעשה, אומנם לא ניתן לראות את הציורים המלאים מהקרקע, אך בהחלט אפשרי להבחין בחלקים מהציור בזוויות שונות (למשל את זנב הקוף לבדו). בעזרת תכנון מוקדם על בד, תפיסה מרחבית ומדידת מידות קבועות בעזרת חבלים ומקלות, ניתן היה לתכנן בלי קושי רב ציורים שכאלה ולרשום אותם על פני האדמה. רבים מהחוקרים שחקרו את המקום לאורך השנים, אף ניסו ליצור ציורים דומים בשיטה זו והצליחו.

אולי נעזרו בני נסקה גם במבני עץ גבוהים לתצפית מלמעלה, שנרקבו ונעלמו, ויכול להיות שהשתמשו במחוגות פשוטות לצורך הקווים המעוגלים (חבל הקשור למוט עץ מקובע). כך או כך, לא נראה כי בני האדם נזקקו לעזרה "חיצונית" כדי ליצור את דמויות הענק.

כל הויכוחים על משמעות הציורים הם בגדר השערה בלבד, ואין לנו שום יכולת להוכיחם. כמו שאמרה החוקרת הגדולה ביותר של קווי נסקה, מריה רייצ`ה: "לעולם לא נדע את כל התשובות, אך זהו כל העניין בתעלומה טובה".

בינתיים, תוכלו להתרשם מהקווים בביקורכם באזור – אם באמצעות טיסה מעל שמי האזור או בביקור באחד ממגדלי התצפית הפזורים. שאלו בעיר על שירותי טיסה או נהגי מוניות שייקחו אתכם אל המגדלים.

מה עוד מסתתר בקווי נסקה? צפו: