יציאה להרי הרוקיס
בתחילת יולי, לאחר נסיעה של שלושה שבועות שהתחילה בלוס אנג`לס ונמשכה לאורך מדינות קליפורניה, אורגון וושינגטון שבארה"ב, הגענו לקנדה. בקרוב נתחיל בסדרת כתבות על העיר ונקובר Vancouver והסביבה, אבל תחילה על הטיול הארוך הראשון שלנו כאן, להרי הרוקי הקנדים. לטיול הזה יצאנו עם סבא גדעון וסבתא דבורה שבאו לבקר אותנו מהארץ. הפגישה המחודשת, לאחר שמונה חודשים הייתה מרגשת והעלתה דרך תמונות וסיפורים חלק מאוסף החוויות שצברנו בחודשים שחלפו. כמובן שגם להם היו חוויות רבות לחלוק, אם כי לצערנו רובן היו קשורות לשנה הקשה והכואבת שעברה על האנשים בארץ (אנחנו כידוע ליווינו את ההתרחשויות מרחוק, לא פעם עם נקיפות מצפון).
יצאנו להרי הרוקי מאזור Vancouver בכביש 99 (במקום בדרך הקצרה יותר (Canada 1. דרך 99, הנקראת גם Sea to Sky Highway, מתחילה באזור Horseshoe Bay ונחשבת לאחת הדרכים היפות בקנדה. הדרך (שיש אולי להקדיש לה כתבה נפרדת) עוברת דרך כמה מוקדי עניין, המפורסם בהם הוא אתר הסקי Whistler. מי שלא חייב לעבור את הדרך בין Vancouver ל Jasper ביום אחד יכול לנסות את הכביש הזה, הוא שווה את המאמץ. לאחר לילה במוטל נחמד בשם Mountain Springs Motel ב-Barriere צפונית לעיר Kamloops (עלות: 59 דולר קנדי לחדר עם שתי מיטות זוגיות ומטבחון מצויד) המשכנו לעבר Mt. Robson Provincial Park. פארק זה (שלא נזכר דיו בספרים) נמצא בצמוד לפארק Jasper, אבל בצד של בריטיש קולומביה. במרכז הפארק עומד Mt. Robson, שפסגתו המושלגת מגיעה לגובה של 3954 מטר, והיא הגבוהה ביותר בהרי הרוקי הקנדיים.
מדי פעם ניתן לראות את הפסגה הנוגעת בשמים המעוננים. במרכז המבקרים למרגלות ההר מסמנים מדי יום אם נצפתה הפסגה. על פי הסטטיסטיקה במקום, נצפתה הפסגה ב 60% מימות השנה (לא ברור על ידי מי ולמשך כמה זמן). כדאי להכנס למרכז המבקרים בו ניתן לקבל מידע מגוון כולל מפות של מסלולי הליכה בפארק (ממסלולים בני 30 דקות ועד מסלולים שאורכים שבועיים). מכיוון שפארק Mt. Robson הוא פארק מחוזי (Provincial Park), לא גובים תשלום בכניסה אליו. בפארק יש כמה קמפינגים ואתרי קראוונים ומגוון פעילויות: דייג, רפטינג, רכיבה על אופניים, ועל סוסים וכפי ששחר גילתה ניתן לרכב גם על סבא.
אנחנו ממליצים לקחת את המסלול שיוצא ממרכז המבקרים עד ל-Lake Berg, דרך Lake Kinney. אורך המסלול לאגם הראשון- אגם Kinney, הוא 4.3 ק"מ (כיון אחד). הדרך קלה ונעימה להליכה, הצבעים השולטים הם ירוק וכחול, מנוקדים בצבעי הפרחים ופה ושם גם ראינו שלג. מגוון החזזיות, הפטריות והטחבים מדהים. הלכנו לאורך הנהר שצבע המים בו מתאפיין בגווני טורקיז בהירים עד כהים. המים סוחפים איתם "קמח" אבן הרים (Rock flour) המקנה להם צבע מיוחד ("טורקיז חלבי"). המסלול ל-Lake Berg נמשך עוד 22 ק"מ, ודורש אישור מיוחד ללינה בשטח, שניתן לקבל במרכז המבקרים. אנחנו הסתפקנו במסלול המקוצר, אבל בדרך כיאה למטילים באזור דאגנו להצטייד במקלות הליכה מענפים שנשברו ואף טרחנו לגלף אותם. המקלות ליוו אותנו בהמשך הטיול ולמרות מחאתה של דנה גם מצאו את דרכם איתנו חזרה הביתה.
טיילנו בפארק בעוד כמה מסלולים קצרים ונסענו לאורכו מספר פעמים (בגלל העובדה שבחרנו ללון במוטל מחוץ לפארק). בנסיעות אלה על כביש מספר 16 בדרך ל-Jasper עברנו ליד Moose Lake. האגם פשוט מרהיב ביופיו. ההרים, העצים וכל הסביבה משתקפים בו כבמראת בדולח. עוצרים, מתנשפים בהתפעלות, (How beautiful, how wonderful, etc) מצטלמים, מנסים לחשוב איך לייבא לארץ דוגמיות מהאגם וממשיכים הלאה. באופן כללי לגבי סידורי הלינה באזור הפארקים, חודשי הקיץ הם עונת השיא באזור וחדרים בעיירות Jasper ו- Banff יכולים להיות יקרים מאוד. חוץ מהמחיר, רוב המקומות מלאים שבועות ואף חודשים מראש, ואם תטיילו כמונו בקבוצה של שבעה אנשים, המשימה מסובכת עוד יותר. בקיצור באזור הפארקים כדי להזמין חדרים מראש. אנחנו עשינו זאת דרך האינטרנט. כמובן שיש בפארקים גם אתרי קרוונים וחניונים לאוהלים וגם בהם קיים עומס (הטמפרטורה בחודשי הקיץ עשויה לרדת עד ל-4 מעלות בלילה אז הצטיידו בהתאם). כאשר ביקרנו במרכז המבקרים ב- Jasper פגשנו שני מטיילים שלא נמצא להם מקום לינה באף אחד מהקמפינגים. לינת שטח מצריכה אישור מיוחד (ותזכרו שיש הרבה דובים באזור).
אם הזכרנו דובים זו אכן "ארץ הדובים" כפי שכתוב בכל מקום. וזה גם היה אחד הדברים הראשונים שראינו, מיד עם הגענו למוטל בו התגוררנו, ירדנו לפיקניק על שפת הנחל וראינו לא רחוק מאתנו את אימא דובה ואת בנה הדוב הקטן טובלים במים (אבא דוב לא נצפה בסביבה, אולי הוא טייל עם זהבה)... ברחבי הפארק ניתן לפגוש חיות בר רבות בניהם סנאים, סנאי מפוספס (Chipmunks), איילים, מוסים, דובים שחורים (כפי שהוזכר כבר) ומגוון ציפורים שהידע המוגבל שלנו בצפרות אינו מאפשר לנו לקרוא להם בשמותיהם (אנחנו מתנצלים בפני כל הציפורים והצפרים למיניהם, פשוט לא היה איתנו אף נציג ממשפחת כהני). וכמובן "חמולות" של יתושים. לכן, כדאי מאד להצטייד בתכשירי הגנה נגד יתושים שעוזרים להתמודד עם המתקפות באופן חלקי בלבד, ולא לשכוח גם קרם הגנה בקיץ. Mt. Robson Provincial Park אמנם אינו מפורסם כשכנו ב-Alberta, אבל ללא ספק הוא אינו נופל ממנו ביופיו. הכניסה אליו חופשית והוא הרבה פחות עמוס בתיירים. מומלץ.
הפארק הלאומי ג'ספר
Jasper National Park נמצא במדינת Alberta והוא מתפרש על יותר מ-10,000 קמ"ר. בכניסה לפארק ניתן לרכוש מינוי שנתי לפארקים הלאומיים במערב קנדה במחיר של 75 דולר קנדי (מיועד לעד שבעה אנשים ברכב אחד). שם גם מקבלים חוברת בשם The Mountain Guide שעוזרת מאד להתמצא בשטח ולבחור מסלולי הליכה מתאימים. לשטחים רבים בפארק אין אפשרות להגיע ברכב וניתן לטייל בהם ימים (עם ציוד מתאים) בלי לפגוש סימני ציביליזציה. בשטח הפארק נמצאת העיירה הציורית Jasper (כ-100 ק"מ מ-(Mt. Robson. מקום חביב, ידידותי, ומתוייר (אבל הרבה פחות מ-Banff). יש כאן מלונות, מסעדות, חנויות עם מזכרות (דובים במקום Gannesh), אמנות אינדיאנית, גלויות נוף, גלידות, חנות בה מייצרים ממתקים (וליד חלון הראווה שלה מתגודדים תיירים ומלקקים את השפתיים), מכבסה שיש בה גם אינטרנט, ציוד קמפינג ועוד. מרכז המבקרים בעיירה נמצא בבניין אבן יפיפה, מעוטר בגינות מטופחות. במרכז ניתן לקבל מפות ומידע על מסלולי הליכה בפארק, לינה ומסעדות. (להזכירכם בחודשי הקיץ, כדאי להזמין מקומות מראש). בילינו אחר צהרים נחמד בשיטוט בעיר הקטנה וסימנו בחגיגת יום הולדת לדבורה במסעדה סינית.
סביב העיר ישנם מסלולי הליכה רבים המובילים לאגמי טורקיז המשובצים בנוף כמו אבני חן. כולם יפים, כולם שווים ביקור, בחלקם ניתן גם להשכיר סירות. מסלול מומלץ הוא Maligne Canyon, הדרך נוחה ובטיחותית והיא עוברת לאורך הקניון היפה שישנם בו גם מספר מפלים. לאורך הדרך יש גשרים שעוברים מעל לזרם המים החזק שזורם בערוץ. זה היה המסלול היחיד בו היה עומס של מבקרים אבל הדבר לא הפריע לנו להנאת מקירות הסלע, שפע המים, הנוף והירק. אחה"צ הלכנו לבקר את האגמים Edith and Annette (שנשמעו למעיין כמו שמות של שתי דודות פולניות נחמדות, ומכאן הייתה הדרך קצרה לחיקוי של הכנסת אורחים פולנית שנקבל בהגיענו). ליד אגם Annette החלטנו לעבור ממצב הליכה למצב רביצה. פרשנו שמיכה על שפת האגם. אוריה, מעיין ושחר הוציאו את בלוק הציור והצבעים והחלו לצייר את הנוף. אנחנו נמנמנו רבוצים ככלבי ים על מזח העץ. המים היו רגועים ושלווים וצבעם השתנה תדירות בהתאם לאור השמש. שלווה צרופה שלא תמיד ניתן למצוא מילים מתאימות לתארה.
ב- Jasper National Park ניתן לפגוש שפע של חיות בר (כמו גם בשאר הפרקים באיזור) ואנחנו (בעיקר דנה) התרגשנו מאוד כל פעם שראינו אחד מהיונקים הגדולים שלא חיים בר בארץ כגון: זאב, איל גדול (elk Bighorn Sheep) וכמובן דובים. שחר הייתה עסוקה במרדפים ובניסיונות שידול של מכרסמים שונים (בעיקר קרובי משפחה של סנאים) והאכזבה היחידה הייתה שלא פגשנו Moose. אבל לא נוותר, יש לנו עוד כמה חודשים באזור. בנסיעה ברחבי הפארק, שימו לב לרכבים שחונים בצדי הדרך. בדרך כלל הם עצרו בכדי לצפות באחת מחיות הבר. על תסכנו את עצמכם בקרבה יתרה אל החיות, (גם לא לצורך תמונה מדהימה!!) אחרי הכל מדובר בחיות בר, ואנחנו אלה שפולשים לאזור המחייה שלהם. למעיינות החמים ב-Jasper לא הגענו. הנופים, ההליכה בטבע והשהיה עם סבא ודבורה סיפקו לנו הרבה שמחה ושלווה. משום מה, באמצע הטיול, שחר התחילה לשיר ללא הפסקה את השיר הוייטנאמי ש- Hung לימד אותנו בטיול להרים בצפון וייטנאם. אולי האוויר ההררי הזכיר לה את סאפה.
