סיכום הטיול על פי הילדים
אוריה: "היה סבבה. חמוד מאד. יותר מדי מים אני חושב. עשינו הרבה טיולים מעניינים מאד. שהיינו המון בטבע. לשם שינוי היינו יותר פעילים לעומת כל החודש האחרון."
מה הכי אהבת? "את פארק ג`אספר. למדתי ליהנות מהטבע. הגליישר (קרחון) מצא חן בעיני".
מה הפריע לך? "עצבן אותי שכאבה לי הרגל" (אוריה נפל בעת טיול ב-Jasper).
מעיין: "היה לי מאד כיף לטייל ולשם שינוי מאד נהניתי מההייקים (טרקים). האגמים היו מאד יפים, אבל יותר מדי מים עד שהראש שלי נהיה כחול. היה מאד נחמד. הרי הרוקי מקסימים. מצא חן בעיני ללכת על הקרחון וגם הביקור במרכז המבקרים מול הקרחון".
איזו חוויה זכורה לך במיוחד? "הטיול באגם מוריין. הצבע של האגם היה מדהים וכשביקשו ממני לתת לו שם נתתי את השם `כחולקיז`. ההייק שליד האגם שמוביל למפל מומלץ לילדים קטנים: לא ארוך מדי ולא קשה מדי. באגם מוריין ניתן לשכור קאנו וכמובן שאנחנו שכרנו קאנו ושטנו באגם- אני, אוריה, שחר וסבא שלי. בתחילת השיט נהניתי והיה לי מאד כיף. ברגע שהתקרבנו למפל התחלתי להלחץ וסבא שלי קצת הפחיד אותי. מדי פעם יצא לנו להתקע בסלעים ועצים. אבל כמו שאתם שומעים, חזרנו בשלום לחוף והייתה חוויה מרתקת".
מה את מציעה למי שנוסע למקום? "שייהנה. `תהיה מאושר, חופשי כמו פרפר`".
שחר: "אני אין לי מה להגיד. אהבתי ללכת על הקרח ודי".
יש לך עצה לילדים אחרים שנוסעים למקום? "שיהיה להם כיף".
סיכום של סבא גדעון ודבורה
סבא גדעון: "מאחר שהחלטנו לבלות את החופשה השנתית בחברת ילדינו ונכדינו ומאחר שהשנה האחרונה הייתה קשה ומתישה, לקחתי לי פסק זמן בחופשה והשתדלתי לא להיות פעיל מדי: לנוח ולהנות. נהניתי מאד מהחברה, מנכדי שגדלו ובגרו, חוץ מאשר הויכוחים הקטנים ביניהם. אני גאה יותר מאי פעם בבתי וחתני, על הארגון, התכנון והביצוע. נראה לי שלמרות גילם הצעיר הם מאורגנים לטיולים אחרי הודו, וייטנאם ותאילנד. נהניתי מאד מהטיול ומהחופש".
דבורה - חברתו לחיים של סבא גדעון: "אני נהניתי יותר מאי פעם. הנופים של הרי הרוקי הקנדיים נפלאים. הרים גבוהים שפסגותיהם מכוסות בלובן שלגים, קרחונים, מפלים ובעיקר אגמים שמימיהם בעלי קשת גווני טורקיז נפלאים. לא הרגשתי אפילו לרגע שיש יותר מדי מים או שיותר מדי כחול לי. אין בכלל דבר כזה בעיני. הלוואי והיינו יכולים לייבא לארץ אגמון אחד קטן משפע האגמים בפארקים. נראה לי שאף אחד בקנדה לא ירגיש בהיעדרו ואילו בארצנו, שמשום מה נקראת "ארץ זבת חלב ודבש" הוא יכול לעזור להעלות במעט את מפלס הכנרת המדורדר.
קצב ומשך הטיולים הרגליים התאים לי מאד. יכולתי להתבונן סביבי בזמן ההליכה ולא לעסוק רק בהישרדות. נהניתי במיוחד מהחברה. משפחת מידן ידועה ומוכרת לנו בשקט הנפשי שלהם וברמת הרוגע הגבוהה. נראה שהביקור במזרח הרחוק ובמיוחד בהודו, הגבירו את הנטייה הבסיסית הקיימת. אוריה, מעין ושחר התנהגו למופת. הם ילדים מאד מיוחדים, יפים, חכמים ומאד חברותיים. נהניתי לשוחח אתם במהלך הטיול, להקשיב לחוויותיהם מהמזרח הרחוק ולהתבונן בהנאה בדרך בה הם מטיילים, הולכים, ומתבוננים בפלאי הטבע כמו חוקרי החברה הגיאוגרפית: בוחנים אבנים, עצים, פרחים, בעלי חיים, נופים. בדרך האזנו פעמים רבות ללקט החדש של שירים ישראליים. הם קלטו במהירות את הלחנים והתמלילים ונהנו לשיר אותם. הרגשתי שלמרות המפגש עם עולמות חדשים ומעשירים, הם נשארו קשורים מאד לארץ.
אני חושבת שמבצע הנסיעה שלהם הוא התנסות נפלאה, מלמדת ומעשירה לכולם ובמיוחד לילדים. הלוואי ואני הייתי מעיזה לעשות זאת בעבר, או אפילו עכשיו. גיליתי שאני מכורה לעבודה ושגם היום אני עדיין לא מוכנה לעזוב את מעקה הביטחון של כל המוכר, הידוע והבטוח ולהיזרק לי בארצות ניכר. אני עדיין מחכה ליציאה לפנסיה כדי להגשים חלום כזה אבל אז אולי כבר אהיה קשישה מדי. השהייה המשותפת שלנו אתם במשך 16 ימים השאירה אותי עם חומר רב למחשבה על אורח חיי וסדרי העדיפויות שלי. זה היה שיעור מאלף מהרבה בחינות ואני עדיין לומדת אותו. חבל שהטיול הסתיים. הייתי מוכנה לחזור מיד ועכשיו לאיזו רביצה רגועה ליד איזה אגם טורקיז מוקף הרים וקרחונים.
הדבר היחיד שהייתי מוותרת עליו היו היתושים. פגשנו כאן ביתושים מאד סוציאליים שנחו על אברינו החשופים וחלקם אף התעקשו לקיים קרבה אינטימית יותר וחדרו מתחת לבגדינו או עקצו אותנו דרכם. תכשירי הנגד הוכיחו יעילות חלקית בלבד. אנחנו ממליצים לכל היוצאים מהארץ לטיול באזור הנפלא הזה, להצטייד בכל התכשירים המקובלים ולא לחשוש גם מאמצעים אלטרנטיביים כגון: מי קודש של הבאבא סאלי, אבק ממערת אליהו ושקיות אויר מקברות צדיקים...:). התעצבתי כשהשוויתי את מציאות חיינו בארץ לזו שחווינו במהלך הטיול. אולי כדאי שכל הפוליטיקאים הישראלים והפלסטינאים ייעשו את פגרת הקיץ שלהם ברוקיס. אולי הם יראו שאפשר גם אחרת. הלוואי"
הטיול להרי הרוקי (שתואר בשלוש הכתבות האחרונות) ערך עשרה ימים, כמו בהרבה מקומות אחרים גם כאן יכולנו לבלות הרבה יותר זמן. הפארקים הם אתרי תיירות פופולריים ביותר במהלך כל השנה, וכל אחד יכול למצוא בהם עניין. יש בהם מלונות פאר, מסעדות, מרחצאות, מוזיאונים ואטרקציות שונות. אפשר לשוט בהם, אפשר לרכב על סוסים, אופניים או אופנועים, אפשר לנסוע לסיורים מאורגנים, בחורף אפשר לעשות סקי ואפשר פשוט לטייל ברגל. כל אחד יכול לבנות טיול שישלב בין האפשרויות השונות בהתאם לתקציב ולהעדפות אישיות. את הטיול שלנו הקדשנו להרבה ביחד ובעיקר לטבע, הפארקים מלאים בשבילי הליכה, אגמים, מפלים חיות בר, צמחיה עשירה ונופים עוצרי נשימה. טיילנו בעלות יחסית נמוכה, בחרנו לישון במוטלים זולים מחוץ לפארק, את רוב הארוחות אכלנו בפיקניקים (את המזון קנינו בסופר) ולא ביקרנו במקומות שדרשו תשלום. המקומות הפחות תיירותיים היו אלה שאהבנו יותר. העיירה Jasper קסמה לנו יותר מ- Banff, נהנינו מאוד מ- Mt. Robson ומ-Revelstoke הפחות ידועיים, ורגעי השלווה בטבע, במקומות בהם היינו כמעט לבד, יזכרו לעד. היה נפלא.
