מעברי הרים בדולומיטים

לפני מספר שנים טיילנו בצפון איטליה באזור הדולומיטים. במהלך הטיול השתדלנו לעבור בכל מעבר הרים שמצאנו במפה ובדולומיטים יש מעברי הרים רבים (רכס הרי הדולומיטים שייך לשרשרת הרי האלפים. עוד מידע על הדולומיטים בכתבה מעניינת באתר למטייל). זה היה אחד מהטיולים החורפיים שלנו שבהם אנחנו נהנים לנסוע בנופים הרריים במזג אוויר חורפי.

למה נזכרתי פתאום בטיול הזה? כי ב-1 ביוני 2016 נפתחה מנהרת בסיס הגוטהרד Gotthard-Basistunnel, שעוברת מתחת למעבר סנקט גוטהרד Sankt-Gotthard-Pass (גובה 2,108 מטרים) שבהרי האלפים בשוויץ. המעבר מחבר בין האזור המרכזי דובר הגרמנית של שווייץ לבין האזור הדרומי, דובר האיטלקית. המנהרה שאורכה 57 ק"מ, נחשבת למנהרה הארוכה ביותר בעולם והיא תקצר את הדרך בין ציריך למילאנו (מידע נוסף על המנהרה ועל חגיגות הפתיחה). לכבוד סיום פרויקט המנהרה, שהוא הישג אדיר, חברתי לזיוה רענן מ”שמתי לב” ורבקה קופלר מ”אוספת אוצרות” לסיפור בשלושה קולות. סיפור על האתגר של ההרים בעבר ובהווה, על חוויות אישיות שלנו בכבישים הגבוהים ובמעברי ההרים של הרי האלפים.

זיוה כתבה על חציית האלפים - ברגל, בעזרת פיל, מעל האדמה או מתחתיה?

רבקה כתבה על נסיעה בהרים גבוהים באוסטריה וביוון בדרכו של חמיה.

אנחנו אוהבים לטייל בכבישים משניים, צרים, מתפתלים. כבישים שהנוף הנגלה בהם מרחיב את הלב, הריאות נפתחות והנשמה מתרוננת. מעדיפים לנסוע לאט ולחוות את מלוא עוצמתו של הטבע. מנהרות לא מושכות אותנו. נכון שבטיול הראשון באוסטריה התרשמנו מאד מאורך המנהרות, אבל גם התאכזבנו מהפיספוס של הנוף. כך שכששמעתי על פתיחת המנהרה מיד נזכרתי בטיול הנפלא שלנו באזור הדולומיטים באיטליה, בו חצינו הרים ועברנו בין ובתוך נופים מרשימים ועוצמתיים.

בטיול זה התמקמנו בעיירה Pozza di Fassa. העיירה נמצאת ב-Val di Fassa בגובה 1320 מ' על כביש SS48 היפה שחוצה את כל האזור. יום יום יצאנו לטיולי כוכב בהם השתדלנו לנסוע בכמה שיותר מעברי ההרים.

מעברים – עולים יורדים, חוצים ומתחברים.

לפי הויקיפדיה: “מעבר הרים (pass) הוא כינוי לנקודה נמוכה יחסית ברכס, בדרך כלל גיא או אוכף, המאפשרת מעבר קל יחסית של הרכס. מעבר ההרים הוא נקודה נמוכה ביחס לסביבתו, אך בדרך העוברת דרכו הוא הנקודה הגבוהה ביותר. המעבר הוא הנקודה הנוחה לחציית הרכס.”

Passo di Castalunga גובה 1745 מ', כביש ss241 בדרך ל- Bolzano.

ועוד מהויקיפדיה:

“באלפים ישנם מספר מעברים ... המשמשים מקומות לחציית האלפים ... המעברים שימשו את בני האדם כבר בימי קדם, לצורכי מסחר, מלחמה וצליינות. באותם ימים ההרים היו בלתי ניתנים לחצייה בעונת החורף.”

“הטופוגרפיה האלפינית מקשה על חצייתה בעיקר בחלק המזרחי שלה, הבנוי משלוש שרשרות מקבילות של רכסים בציר מזרח-מערב. הבעייתיות בחציית החלק המרכזי של האלפים נובעת מן הגובה הגבוה יחסית של ההרים באזור זה. החלק המערבי הוא הקל ביותר יחסית, לחצייה של הרכס האלפיני.”

מעברים – 

מעבר מנופי חורף לבנים למראות אביביים של פריחה ולבלוב. מנופים הרריים וכפריים לנופי עיר.

Bolzano

המשכנו בכביש ss242 דרך Passo Sella גובה 2240 מ'.

בחזרה לנופים הלבנים והבתוליים.

Passo Fedaia גובה 2057 מ', אגם מלאכותי קפוא וגולשי סקי (כביש sp641).

הרים משוננים מעל ושמים כחולים, נקודות צבע של גולשים שמוסיפות יופי וחן לנוף הלבן, אוויר צלול ושקט מסביב. מעברי ההרים עושים טוב בלב ובנשמה.

כביש sp641 מוביל ל-Marmolada, הפסגה הגבוהה ביותר ברכס הדולומיטים. התחנה העליונה של הרכבל נמצאת בגובה 3342 מ' (עוד מידע באתר המקום).

ונמשיך עם ויקי:

“התושבים המקומיים היו הראשונים לאתר, להכיר ולהשתמש לצרכיהם במעברי ההרים של השרשרת האלפינית. מעברי האלפים נחשפו לעולם החיצון לראשונה עם תנועת הצבאות הרומיים … לכיוון צפון למסעות הכיבוש שלהם.

מעבר סן-ברנארד הגדול בגבול איטליה-צרפת היה המעבר החשוב והשימושי ביותר מכולם, מכיוון ששימש כדרך מעבר ראשית לפרובינציות גאליה ובלגיקה, וכדרך הקצרה ביותר לפרובינציה בריטניה.”

עוד על מעבר סן ברנארד הגדול בסיפור הטיול שלנו כאן.

Passo di Giau גובה 2233 מ' על כביש sp638, המעבר הכי מרשים בעיניינו.

“לרומים הייתה גישה מועטה למעבר בחלק המרכזי של הרי האלפים, והשפעתם באזור זה התפשטה רק בימי הביניים המוקדמים, עם הגילוי של מספר מעברים כולל מעבר סנקט גוטהרד.

במשך השנים פותחו והורחבו הדרכים במעברי ההרים האלפינים ואיפשרו תנועה גם לכרכרות. תנופת הפיתוח העיקרית של מעברי ההרים התנהלה לאחר כיבושי נפוליאון על מנת לאפשר תנועת כוחות צבא ואספקה יעילה לכוחותיו ברחבי אירופה. בשלב מאוחר יותר התאפשרה תנועה מודרנית גם לכלי רכב ממונעים.”

ההתקדמות הטכנולוגית גורמת לכך שאזורים שהיו מבודדים, עקב תנאים טופוגרפיים המקשים על המעבר דרכם, הופכים לנגישים וקרובים יותר. לדוגמא, עד לפני שנים לא רבות, עמק אאוסטה היה מבודד ולכן נשמרה בו אותנטיות ופשטות רבה. עם פתיחת מנהרת המון בלאן, המחברת את איטליה עם שאמוני בצרפת, וחציבת מנהרת סן ברנרד לשוויץ, הפך האזור נגיש ומתוייר הרבה יותר. תהליכים כאלה הופכים את העולם לכפר קטן. גם מנהרת סנקט גוטהרד שמקצרת את זמן הנסיעה בין ציריך ומילאנו תורמת לכך שהעולם הופך לכפר גלובלי אחד – גלובליזציה.

“גלובליזציה היא תהליך שבאמצעותו מתקיים מעבר של סחורות, מידע ואנשים ממדינה למדינה ללא קושי.

התרחבות הסחר העולמי מורגשת בכל מקום בעולם. אנשים ברחבי העולם נחשפים כל העת לכמויות גדולות של מידע, מתעדכנים בחדשות, בהמצאות ובטכנולוגיות חדישות, ומכאן נוצר מעין "כפר גלובלי" אשר מאחד את כל המדינות לישות אחת גדולה, שבה המשמעות של גבולות מדיניים הולכת וקטנה.” (מתוך הערך גלובליזציה בויקיפדיה) 

מאמר מעניין על תהליכי הגלובליזיציה אפשר לקרוא כאן, הוא מתחיל כך:” "בגבולות שבהם לא עוברות סחורות, יעברו צבאות", כך קבע עוד במאה ה־18 הכלכלן הצרפתי פרדריק בסטייה...כולנו התרגלנו לחשוב על מציאות שבה הגבולות הופכים לחשובים פחות ופחות, ותנועת הסחורות, ההון, האנשים והמידע רק הופכת לחופשית יותר ויותר. ” המאמר, שדן בתהליכי הגלובליזציה, מסתיים ב: "סופה של הגלובליזציה" “המונח הנכון יותר כנראה הוא "דה גלובליזציה" שמשמעותה לא יציאה מהמשחק הכלכלי העולמי, אלא תהליך בנייה מחדש של המערכת הכלכלית כך שזו תתרום גם למדינות עצמן ולא רק למערכת כולה. מערכת שבה השיקולים יהיו לא רק אינטרסים של החברות שמשחקות בזירה הרב־לאומית, אלא גם של אזרחים בתוך המדינות. מי שזה נשמע לו כסיסמה יותר מאשר מציאות, כנראה צודק. אבל מנגד, גם הגלובליזציה החלה כחלום כמעט אוטופי.”

אנחנו, כמטיילים שמתכננים, מארגנים ומזמינים את מרכיבי הטיול שלנו דרך האינטרנט ממקומות שונים בעולם, נהנים מתהליכי הגלובליזציה. האם אנחנו גם נפגעים מתהליכים אלו?

ובחזרה לטיול שלנו (גם זה סוג של מעבר: מהכללי לפרטי, ממחשבות ותאוריות למעשים וחוויות).

Passo Falzarego גובה 2105 מ' ו- Passo Pordoi גובה 2239 מ' (כביש ss48).

בסוף הטיול עברנו מההרים הלבנים, הגבוהים והמשוננים של רכס הדולומיטים לאגמים הכחולים והשקטים שבקרבתם (אגם Molveno).

מבדידות המעבר בהרים לצפיפות השייט באגמים המתויירים (אגם גארדה).

מעברים.

----------------------------------------------------------------------------------------

אם אהבתם אני מזמינה אתכם לקרוא בבלוג שלי גם את סיפור הטיול שלנו ב-Val-di-Sole בצפון איטליה וב-מעבר ברנינה בשוויץ.

מזכירה לכם שוב שכדאי מאד לקרוא את הפוסטים הנפלאים שכתבו זיוה ורבקה. הם מאירים את הנושא מזוויות נוספות וביחד נוצרת תמונה רחבה יותר של טיולים בהרים הגבוהים, במנהרות, על האנשים והתרבויות וגם קצת אומנות. ממליצה בחום, על תפספסו.