טיול משפחתי בעמק אאוסטה - מעבר סאן ברנרד ועוד

קמנו ליום אפרורי ומעונן, מה עושים? פסגות גבוהות לא מתאימות ליום כזה ומסתבר שגם לא היעד עליו החלטנו לבסוף – מעבר סאן ברנרד Gran S. Bernardo, אבל אל תדאגו, הצלחנו להוציא מתוק מעז. תמשיכו לקרוא ותגלו איך הופכים יום אפור ליום עשיר בחוויות, צבוע בגווני טורקיז משגעים.

הדרך עד המעבר היתה יפה ומבטיחה אבל כשהתקרבנו למעבר עצמו הוא נעלם בתוך העננים.

היינו צריכים לנחש את הנוף. גם הטמפ' היתה נמוכה (5 מעלות צלזיוס) ובקיצור לא נעים לשהות בחוץ.

הצטלמנו, הסתובבנו קצת בחנות המזכרות המחוממת וחשבנו לברוח, אבל אז ראינו את הסיור עם כלבי הסאן-ברנרד חוזר (מסתבר שהם באמת יוצאים בכל מזג אוויר). האנשים שחזרו נראו עייפים ודי סובלים, לעומתם אנחנו רצנו בשמחה אחרי הכלבים לכיוון המכלאה. הילדים התלהבו מהכלבים לכן קנינו כרטיסי כניסה למכלאה ולמוזיאון (32 יורו). מאד נהנינו, בהתחלה ליטפנו את הכלבים המדהימים.

עוד מידע על הכלבים ועל המעבר.

אח”כ נכנסנו למוזיאון שהיה מעניין ומהנה לכולנו. במוזיאון יש חלק שמתמקד בכלבים ובו יש להם מכלאות מחוממות. בחלק אחר ישנם מיצגים על החיים בהרים, על סקי ועוד. בן-זוגי חובב מטאורולוגיה ומאד התרשם מהתצוגה שהתייחסה לנושא זה כולל נתוני מזג אוויר מסוף המאה ה-19.

בחלק נוסף של המוזיאון היתה תערוכה של יצירות העשויות מכלי עבודה: פטישים, גרזינים, צבתות ועוד. אני מאד התרשמתי ואהבתי. אני לא יודעת אם התערוכה קבועה או מתחלפת לא היה מידע באנגלית.

יש גם סרט יפה על המקום. כך יכולנו לראות את הנופים המרשימים שהעננים הסתירו.

לסיכום – מומלץ להגיע למעבר סאן-ברנרד ביום עם ראות טובה. מומלץ גם לבקר במכלאות של כלבי הסאן-ברנרד ובמוזיאון.

משם נסענו בדרך יפה, כביש משני בין Etroubles ל- Valpelline שעובר בין כפרים קטנים בתוך הנוף. המשכנו לעבר הכפר Bionaz שם מצאנו מקום יפה לפיקניק (בדרך כלל יש לנו באוטו צידנית רכה, שאנחנו מביאים מהארץ, עם מצרכים מקומיים וטריים לפיקניק).

עוד מידע על הכפרים Etroubles ו- Bionaz.

משם המשכנו עד לאגם המלאכותי Place Moulin.

אי אפשר להפסיק להתפעל מהצבע של האגם, הוא ממכר.

הלכנו בשביל לאורך האגם. השביל נוח, שומר על אותו קו גובה כך שאין עליות קשות.

מדי פעם, התפזרו העננים ונגלו ההרים שמקיפים את האגם.

לאורך הדרך נשפכים מפלים.

הלכנו עד הבקתה שבקצה האגם שנקראת Rif Prarayer (האתר של הבקתה).

בבקתה, כמיטב המסורת, הילדים שתו שוקו ואנחנו בירה. נחנו קצת וחזרנו באותו שביל.

בסה"כ הלכנו כ-9 ק"מ הלוך וחזור.

לסיכום – מסלול מקסים גם במז”א מעונן ואפרורי.

בפוסט הבא אספר על טירות ושרידים עתיקים.