”השימוש הקל במטרו המעולה בפריז“

הנסיעה במטרו בפריז יכולה לגרום חשש למי שאינו מורגל. ההתמצאות קלה מאוד ולאחר מכן לא מבינים איך אפשר אחרת. 

הדרך הקלה ביותר לשלם היא לקנות ``קרנה``, עשרה כרטיסים בכל פעם במחיר של שבעה בלבד. נכון לאפריל 2009 מדובר ב-11.4 אירו. הכרטיס טוב כל עוד נמצאים במנהרות ולא יוצאים החוצה. כלומר, כל עוד אנחנו בדרך למחוז חפצנו ואנחנו עדיין מחליפים קווים או נמצאים בקו שלנו או אבדנו ואנחנו חוזרים על עקבותינו, איך צורך לשלם שנית.

בכל כניסה למטרו יש קופה ומודיעין. אפשר לקבל מפה מאחת הנקודות הללו וגם הדרכה קצרה. במפה יש ללמוד את הקו ויותר חשוב את שמות קצות הקו. ניקח, למשל, את קו 7, המוביל מצפון לדרום ועובר בלובר. החלק הצפוני שלו נקרא La Courneuve והחלק הדרומי Villejuif או L`Ivri (פיצול חסר משמעות מבחינתנו כל עוד נמצאים בגדול במרכז העיר). כל מה שנותר להחליט זה באיזו כיוון נוסעים וללכת לפי השלטים היורדים המנהרות. המנהרה תוביל רק למטרו הרלוונטי. מרגע כניסה לרכבת בלחיצה על הכפתור בחוץ או שהדלת נפתחת מבפנים, נכנסים ומעל הדלת יש את שמות התחנות. יש לעקוב אחר שמות התחנות באיור שמעל הדלת ובהתאם אחר שמות התחנות המופיעות בגדול מס` פעמים בכל תחנת עצירה. לאחר החזרה ``הביתה למלון``, צריך לחזור למטרו ולקחת את הקו והפעם בכיוון ההפוך. זה הכל.

הסיפור מורכב מעט כשיש צורך לקחת קו נוסף. עם מפה מול העיניים צריך פשוט לשים לב היכן נקודות המפגש עם הקו הרצוי בכך שיש ביניהם נקודת הצטלבות ריקה במפה. יורדים בתחנה הרצויה, עוקבים אחר השלטים ושמים לב היטב לאיזו נקודת סיום של הקו הרצוי מתכוונים, בדיוק כמו הקו ה``ביתי``. אם מגיעים לתחנת מטרו אחרת, צריך לשים לב איך התחנה נקראת מבחוץ, לרדת למטה למפה, לשים לב היכן נמצאים ושוב לקחת קו מתאים.