”על מסעדת Blue Tops ועל אנושיות תחת אש“

אנחנו היינו באדיס אבבה יממה בדרך חזרה מתאילנד. החלטנו לנצל את ההזדמנות ולראות קצת את העיר. התכנון היה לראות את המוזיאונים ולאחר מכאן להסתובב בעיר, לראות את השוק של אדיס (הכי גדול בעולם). כל שאר הישראלים נשארו במלון והגדירו אותנו כ``מחפשי הרפתקאות`` (כמה הם צדקו...), ואנחנו (אני ואשתי) יצאנו לבד. לקחנו מיניבוס למוזיאון הלאומי, ביקרנו את לוסי והיינו בדרך לנסוע לשוק כאשר התחיל הבלגן...

נקלענו למהומות: ממש מאחורי למוזיאון הלאומי התחילו התפרעויות המלוות בירי לכל עבר. הבנו שנגמר הטיול שלנו בעיר וכל מה שרצינו עכשיו זה לחזור למלון בשלום, אשר נמצא בקצה השני של העיר, ליד שדה התעופה. רצנו למסעדת ``Blue Tops`` על מנת להזמין משם מונית, אך הירי התחזק והתקרב ונאלצנו להמתין במסעדה. היינו תקועים כמה שעות במסעדה כי אף חברת מוניות לא הסכימה להסיע אותנו. כבר התחלנו להילחץ כאשר מנהלי המסעדה, לאחר שהתיאשו למצוא לנו מונית, אמרו לנו כי הם יקחו אותנו למלון, וכאשר הצענו להם כסף הם נעלבו ואמרו כי עושים זאת לא בשביל הכסף. הם ניסו להרגיע ולעודד אותנו.

בקיצור... תוך כדי סיכון חייהם הם לקחו אותנו לבית מלון (נסענו בין טנקים ובריקאדות) ואנו מקווים שחזרו למסעדה בשלום. אנו רוצים לספר על האנשים הנפלאים והאמיצים האלו ולהמליץ לכם על מסעדת ``Blue Tops``, בנוסף לכל היא באמת טעימה. שמנו לב לכך למרות הפחד והלחץ... אם מי שקורא זאת יבקר ב-``Blue Tops``, בבקשה תמסרו להם ד``ש ורב תודות, ונשמח לקבל גם את האי-מייל שלהם. תודה, קוסטה וז`אן.