”הגיאוגרפיה של איזור אלמטי“

עוד לפני שמגיעים לאלמטי, הנוף מהטיסה הוא מדהים, ערבות אינסופיות של שלג (בחורף). כמעט כל הדרך היא מישור אחד ארוך. יחד עם זאת, כשמתקרבים לעיר התמונה משתנה. אלמטי שוכנת למרגלות רכס הרים אשר למעשה מקיף את העיר משלושה כיוונים. מצב זה יוצר סיטואציה שבה אין כמעט רוחות בעיר וכפועל יוצא אין תנועה של אויר וזיהום האויר אשר נפלט מהרכבים וממפעלי התעשייה הוא מוחשי ביותר. אם תגיעו בטיסת יום, הערפיח הוא הדבר הראשון שתתקלו בו. בנוסף, בשעות הערב והבוקר הריח של האויר הוא כאילו משהו נשרף (בדומה למה שהיה בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב פעם) למי שרוצה מדד השוואה, לדעתי, המצב פחות נורא מאשר בבנגקוק או דלהי. אומרים שבקיץ השפעת הזיהום פחות מורגשת. 

מומלץ לטייל להרים המקיפים את העיר, יש פארק, עם רכבל שניתן להגיע אליו ברכב, הפארק נמצא למרגלות מגדל הטלויזיה, שמשקיף על העיר. מי שיעלה אליו יראה מלמעלה את האובך, ענן ערפילי שיושב על העיר. דרך אגב, בעונת החורף באלמטי (כמו גם במוסקבה) הזריחה היא בין 8:30 ל – 9:00 בבוקר, השקיעה בסביבות 17:30. ועוד משהו, אחד הדברים שהקזחים השכילו לעשות הוא למלא את כל העיר בעצים. אמנם כמעט שום דבר לא צומח בחורף, אבל באביב ובקיץ העיר מוריקה.