מסלול עד שבוע בהר מולאנג'ה ”טיול ב-Mt. Mulanje“

הגענו למרכז מידע שילמנו את המקדמה למדריך וסגרנו עוד כמה עניינים, ובתוך חצי שעה התחלנו את הצעידה להר מולנז'ה. כמה מילים על הטרק לפני שאתחיל: את הטרק אפשר לעשות בשלושה או ארבע ימים, לבחירתכם. חובה לשכור מדריך, איתו יש לעבור על הפסגות שברצונכם להגיע איליהן (יש מפה במשרד ורק במשרד), ויש אפשרות לשכור טבח ופורטר. יש שני סוגי לינה: אוהל או לישון בתוך בקתה משותפת עם יתר המטיילים. יש לשאול את כל השאלות במשרד, כי שם לא מנדבים בעצמם את כל המידע הדרוש. אנחנו בחרנו בשלושה ימים, בלי טבח ובלי פורטר - רק אנחנו והמדריך.

את ההליכה התחלנו בסביבות 11:00 (יצאנו ב-7:00 מבלנטייר) והשמש קפחה על הראש והיה חם, מאוד חם. חצינו מטעי תה יפהפיים, בהם פגשנו נשים וגברים מלווים, קוטפים ומלקטים תה. התחלנו בעלייה מתונה, כשלאט לאט נכנסנו ליער והעלייה נהייתה יותר ויותר חדה, כך שכל היום הראשון, פחות או יותר טיפסנו, אך כשהגענו לפסגה - הנוף והשקיעה בהחלט היו שווים את המאמץ, בעיקר כשחשבנו ששם המחנה. 

אך בעקבות זירוזו של המדריך שלנו, לאוסון, הבנו שהמחנה עוד רחוק. הלכנו ממש מהר ונכנסנו אל החושך (וגם פגשנו חיה בלתי מזוהה). איך שהגענו למחנה "ליצניה", התחיל מבול רציני ביותר והתחלנו לאלתר דליים לנזילות שהגשם ייצר. את ארוחת הערב בישלנו על האש שלאוסון הדליק לנו והעברנו את הערב עם משחקי קלפים אל מול המדורה. בסך העל עלינו 1,000 מטר וצעדנו 28 ק"מ.

התעוררנו וגילינו שהגשם פסק ונוף יפהפה מתנשא מהמחנה למטה, אל הוואדי. את היום השני התחלנו (יותר נכון - המשכנו) בעלייה, הפעם קצת יותר מתונה, והדרך הייתה פשוט יפהפייה. כל כך הרבה ירוק, כל כך הרבה סוגים של פרחים וחרקים, שמעולם לא ראינו -פשוט מדהים. לאחר הליכה של ארבע וחצי שעות הגענו למחנה "צנספו". ישבנו, אכלנו ארוחת צהריים ונחנו לקראת הטיפוס לפסגה. עולים ויורדים חזרה למחנה, כך שהשארנו את רוב הציוד באוהל. 

התחלנו לטפס. העלייה והירידה אמורות לקחת בסביבות החמש שעות, העליה לא הייתה קשה כמו שחשבנו, לפחות לא כל הדרך, והיה הרבה יותר כיף ופשוט לטפס בלי כל הציוד. ככה טיפסנו שעתיים וחצי עד שהתחילו טיפות גשם. לאור ניסיונו של המדריך, הרצפה "מרוצפת" האבנים וחוסר החשק שלנו למות, החלטנו לרדת בחזרה ולא לקחת סיכונים. עם המזל שלנו, איך שנכנסנו לבקתה התחיל מבול מטורף יותר מהמבול של אתמול ותוך שעה קלה המדרון שירדנו בו מפסגת ההר התמלא לנהר או יותר נכון - מפל שוטף וקוצף מים! מדהים! ומפחיד. סך הכל עלינו ל-3,000 מטר וצעדנו כ-20 ק"מ.

למחרת בבוקר, הגשם פסק אבל הנהר עדיין היה איתן. יצאנו מהאוהל והתגלה לעינינו מחזה מרהיב: כמויות עצומות של ערפל עטפו את ההרים סביבינו, בצורה כל כך אלוהית ומרהיבה! מחזה יוצא דופן ומדהים! הערפל ליווה אותנו כל היום השלישי, שהיה ברובו ירידה וריח של חדש של גשם נידף מכל הצמחים בדרך. כשהערפל עזב אותנו, נהיה כמובן שוב חם וכל מה שחשבנו עליו הוא המפל שמחכה לנו בסוף המסלול, אליו ניתן להיכנס. מהמפל הלכנו שעה קלה דרך כפר קטן ומקסים בשם Likabola. בסך הכל צעדנו 25 ק"מ. לקחנו משם מונית-אופנים בחזרה למולנז'ה, העיירה שגם הדרך אלייה הייתה יפהפייה. חזרנו אל המשרד, שם סגרנו את כל החשבונות, וקנינו שני אננסים עצומים בגודלם לארוחת הערב.