”הוסטלים בלה-פז“

הלובו - בכתובת Santa Cruz 441 - כנראה הישראליאדה הגדולה ביבשת. בעלים מרושעים; פקידי-קבלה אנטיפתים; חוקים דרקוניים; חדרים משותפים; דקורציה מזעזעת; לוקרים שלא צריך לפרוץ - אפשר פשוט לפתוח; מאות ספרים נהדרים שאי-אפשר להחליף ולא ברור למה; ובעיקר אווירת טיול- שנתי דביקה ומגעילה. היתרונות - זול; סוכנות-טיולים טובה; אוכל מצויין במסעדה [כנ``ל]; משלוח-חבילות. הבר בקומה העליונה נחמד, גם בתור חוויה אנתרופולוגית או לשיכוך געגועים למולדת. אם מכירים מישהו שמתאכסן שם לא בעיה להסתנן.

אל סולאריו - Murillo 776 - גם כן גרינגואיאדה עם סוכנות-נסיעות צמודה. מחירים טובים; שקט; חדרים נחמדים; ניהול משפחתי חם ואוהב; מטבח מאובזר שנסגר בלילה; מאוד קשה להשיג חדר פנוי; אינטרנט [בתשלום]; מקלחות מצויינות.

מלון אל אלם - Sagárnaga 334 - חדרים קטנים ומלוכלכים; שירותים מטונפים; מקלחות זוועתיות; ארוחת-בוקר עלובה למדי; הבעלים המשופם הוא לא נחמד, עובדי-הקבלה הצעירים דווקא נחמדים; פופולרי בקרב ישראלים ובוליביאניים.

פאצ`אמאמה - רחוב Viluya, כשיורדים מרחוב Llampu - זול [אפשר להתמקח קצח]; נקי; נעים; טלוויזיה בכבלים ברוב החדרים; מיטות גדולות; משפחתי; יכול להיות קר מאוד.

פוסאדה אל קרטרו - Catacora 1056 - במחירים נמוכים במיוחד אפשר לקבל כאן חדרים ברמה של בית-מלון, עם שירותים ומקלחת, ולפעמים אפילו סלון קטן [!]. מרפסת עם נוף מדהים של העיר. אווירת תרמילאים. החסרונות - החדר המשותף מצחין ואינו ראוי למגורי-אדם. עלולים להסתובב שם הרבה סמים. נמצא מעל פלאסה מוריו, מרחק הליכה מפרכת מהאיזור התיירותי המרכזי, למרות שאפשר לקחת מונית בגרושים.

מבין כולם, אני הייתי הולך על הסולאריו, למרות שגם הפאצ`אמאמה מצויין.