”טיסת הליקופטר אל (שניים-עשר) השליחים (הקדושים).“

בהמלצת חברים אוסטרליים, הגענו לטיסת הליקופטר, אל צוקי "שניים-עשר השליחים" שניצבים בתוך האוקיאנוס לא רחוק מהחוף במדינת ויקטוריה (כנראה שמתוך השניים עשר, כמה מהם עסקו בצלילה ביום שהגענו, מכוון שלא ראינו אותם).

 חופי ויקטוריה ידועים בגלל שני אלמנטים חשובים: מזג האוויר הסוער והיופי הפראי שלהם. החוף באזור זה הוא מצוקי אבן משקע, דבר שמאפשר לגלי הים הסוערים לחצוב בהם ללא רחמים ולחתור פנימה אל תוך היבשת. החזקים, "נשארים מאחור", אלו הם חלקים קשים יותר בסלע, שהגלים (עדיין) לא הצליחו להפיל והם נשארו "עומדים" בבדידותם באוקיאנוס ונקראים: 12 השליחים.

החוף שבין "כביש האוקיאנוס הגדול" לבין חוף הים, הוכרז כשמורת טבע שבה אסורה פעילות בניה. הכביש מתפתל במקביל לחוף, כשמדי פעם מתגלים לעיני הנוסע הנדהם מראות מופלאים של מצוקים ימיים אדירים. גובה המצוק נע בין שלושים למאה מטרים והמראות הם דרמתיים מאוד.

דרך יוצאת דופן לגלות פלא טבע זה, היא בטיסת הליקופטר שמביאה את הנוסעים אל אותם "קדושים" שנשארו עומדים בבדידות במי האוקיאנוס הסוערים.

כשהגענו אל משטח ההמראה, פגשנו בטייס חייכן בשם קלארק. כששמע שאנו מדברים בעברית, אמר לנו "שלום" בנימוס. התברר שהוא במקורו דרום אפריקאי, שחי והתנדב בקיבוץ באזור הצפון. הוא הדריך אותנו בדקדקנות בכל נושאי בטיחות בטיסה (מאוד מקצועי ומאד רציני). רתם אותנו לכיסאות והופ... אנו כבר באוויר.

תוך רגע, חלפנו מעל קו המצוקים והמראה מהאוויר היה מהמם. תוך כדי הטיסה הסביר לנו קלארק מהם המראות שלידם אנו חולפים. 

הטיסה חלפה במהירות והשאירה לנו טעם של עוד, בייחוד עם טייס נחמד זה. בעת הטיסה מצולם סרט תיעודי של הנוסעים (הנפחדים או הנרגשים) והמראות מההליקופטר שאותו ניתן לרכוש בגמר הטיסה.