”עיירה בדרך משוויץ ליער השחור“

ליער השחור הגענו מציריך, ונכנסנו אליו דרך העיירה Bad Sackingen, היושבת על גדת הריין בגרמניה. ממול, בגדה של שוויץ, נמצאת העיירה Stein. בינהן מחבר גשר עץ מקורה, הארוך מסוגו באירופה, ארוך אפילו מהגשר המפורסם של לוצרן. בתוך הגשר מסומן קו לבן במקום הגבול שבין שתי המדינות. מאוד נחמד לחצות את הנהר בתוך הגשר, לראות את פסלי הקדושים הניצבים לאורכו ולדלג בין שוויץ לגרמניה הלוך ושוב. לעיירה בד סקינגן יש מרכז עתיק, ובו כיכר מרכזית, קתדרלה מרשימה שבחזית שלה פסל מעורר השתהות, כמה רחובות נאים, בתים עם מרפסות יפות, פסלים ופינות מפתיעות.

העיירה התפרסמה בגרמניה במאה ה-19 בעקבות ספר על "החצוצרן מסקינגן", Trompeter von Sackingen, שכתב הסופר Joseph Victor von Scheffel. זהו סיפור סינדרלה הפוך, שבמרכזו הלך עני המחצצר בחצוצרה, אשר התאהב בנערה עשירה ונישא לה חרף מחאותיה הנמרצות של בני משפחתה. בעיירה ישנה גם טירה, שבה לא ביקרנו, והיא מאכלסת אוסף חצוצרות גדול ואוספים שונים.

אני רוצה להדגיש שנהנינו בעיירה מאוד מפני שהיא הייתה בדרך שלנו, מפני שהיא אינה עמוסה בתיירים (מתוירת אבל לא עמוסה) ומפני שהיא נאה, אבל אין לצפות ליופי מסנוור ולא מומלץ להגיע אליה במיוחד מרחוק.

מהעיירה המשכנו אל תוך היער השחור, תחילה דרך העיירה Wehr, וממנה אל Todtmoos בכביש הנקרא במפה Wehratal. הכביש הזה התגלה בהפתעה כיפהפה. הוא מלווה נחל זורם שמצדדיו מתרוממים מצוקים, ובקטעים מסוימים הם ממש קניון. בתים יפים צצים לאורך הדרך. הכפר טודמוס כבר נמצא בלב היער השחור הדרומי, ומכאן ניתן להמשיך ליעדים הידועים של האזור.