”טיול משפחתי בצפון איטליה וטירול - תחבורה“

דלק: תחנות הדלק באיטליה נסגרות בסביבות שבע-שמונה בערב. בחלק מהתחנות יש שרות עצמי, אך פעמים רבות אי אפשר להשתמש בשירות העצמי בכרטיסי האשראי הרגילים (ויזה, מסטרכארט, אמריקן אקספרס) ויש לתדלק במזומן. קחו זאת בחשבון בתדלוק האחרון לפני שדה התעופה. אנחנו ``נתקענו`` ונאלצנו להשתמש בכספומט בשדה התעופה בורונה, לנסוע לתדלק, ולחזור שוב לשדה התעופה.

כרטיס נסיעה יומי בונציה: אם אתם מתכננים לנסוע יותר מנסיעה אחת באוטובוס המים בונציה מומלץ לרכוש כרטיס יומי (יש כרטיס ל-12 שעות, ל-24, ל-48 שעות ואולי גם ליותר). הכרטיס מאפשר נסיעה ללא הגבלה בטווח השעות שרכשתם (כולל נסיעה לאיים), ובמקרה שלנו הוא השתלם.

מדבקת אגרה באוסטריה: אנחנו חוזרים ומזכירים את הנאמר כאן בטיפים קודמים: עם כניסתכם לאוסטריה - אל תשכחו לקנות מדבקה להדבקה על השמשה הקדמית של הרכב. המדבקה מאפשרת נסיעה על האוטוסטרדות (לא כולל כבישי אגרה, שיחסית לאיטליה אינם רבים). ניתן לקנות את המדבקה במעבר הגבול, אך מי שאינו רוצה לעצור (אין חובה) יכול לרכוש אותה בתחנת הדלק הראשונה שהוא נתקל בה. אנו מודים לכותבי הטיפים הקודמים, והאמת היא שלולא הם כלל לא היינו מודעים לקיומה של המדבקה. לא ראינו שילוט באנגלית שיסביר את הצורך בה.

GPS: שלנו התקלקל ביום הראשון של הטיול. בדיעבד כמעט ולא היה חסר, למעט מקרים בודדים. לדעתי הוא יעיל במיוחד בניווט בתוך ערים גדולות או באזורים בהם יש מחלפים מורכבים שקל לפספס בהם את היציאה הנכונה. בשאר המקרים ניתן להסתדר בקלות עם מפה. השילוט (הן באיטליה והן באוסטריה) הוא מעולה, ואיפשר ניווט קל ומדויק. למרות זאת, לאור נסיון ``עם`` ו``בלי``, אני ממליצה להשקיע ולשכור/לקנות מכשיר אמין. זה פשוט כיף ומוריד לחץ.