”קובה - טיול של רגשות“

כל קיסמה של קובה נעוץ בהיסטוריה שלה ובמהפכה החברתית-פוליטית שהיא עברה לפני 60 שנה. הקוקטייל המיוחד של מדינת משטרה קומוניסטית בעלת אוכלוסיה משכילה וסופר-ידידותית בשילוב התרבות הלטינית והשמש הטרופית - נותן לקובה את הייחוד שלה, ובעצם את מהות הטיול בה. מבחינת הטבע - יש יותר יפה בהרבה מקומות אחרים באזור, ריקודים -כמעט ונעלמו לחלוטין מרחובותיה העצובים של הוואנה והשהות - יקרה בכל קנה מידה.

ובכל זאת?? מה המתכון להנות בקובה?? - להתחבר אל האנשים, לשוחח איתם בכל מקום, להשכיר רכב ולקחת אנשים טרמפים, לקרוא על המהפיכה ולתור אחרי אתריה ( סנטה קלרה, הוואנה - מוזיאון המהפיכה ועוד ). באופן הזה תמצו את מה שקובה מציעה ומקומות אחרים לא! נכון, ישנם גם חופים, ויש את טרינידד ואת ויניאלס - אבל זה רק חלק מקובה, ודוקא החלק שאינו מייחד אותה, ואולי החלק הפחות מוצלח בה, בהתחשב בתשתית התיירותית המסורבלת והיקרה.

אלה מכם המעונייים למצות את קובה האמיתית, ולא להרגיש שהם מבזבזים 60 יורו ליום לשוא, מוזמנים לקחת את ההמלצה הנ``ל ביום. אלה מכם שהיסטוריה אינה מעניינת אותם, מהפכות סוציאליסטיות אינן מרתקות אותן, אינם מדברים מילה בספרדית וחיי הקובנים אינם מסקרנים אותם, בכל הכנות - הייתי מציע להם לנסוע לפורטו ריקו או לרפובליקה הדומיניקנית.