”ואל תורנס - הקלאב...“

אז ככה...

הקלאב מצויין!!! החדרים אמנם קטנים יחסית, אבל נוחים ונעימים מאוד. את השחרור עשינו במסדרון (לא `שיחררו` אותנו בסוף היום), דבר שהיה משעשע, כי בסוף השבוע המסדרון היה עמוס באנשים ששמעו על השיחרור בקומה 5 בשעה 5... ולא היה מקום לזוז (אחד החבר`ה שנסעתי איתו מומחה בתרגילי שחרור - מה שביטל לחלוטין את עניין השרירים התפוסים לאורך כל השבוע. הבעיה היחידה היתה שעות הפעלת ההסקה. ביומיים האחרונים חזרנו רטובים מהמסלולים (off piste), ולצערנו לא הצלחנו לייבש את החליפות. כשפנינו לצוות, לא קיבלנו תשובה מספקת (אלה השעות שלנו וזהו...). בסך הכל, הצוות מצויין, למעט GO עצבני בשם דיוניסוס (!), שלא חיבב את הישראלים וטרח לשדר זאת כל הזמן. 

האוכל היה סביר (לא יותר מזה), אם כי נרשמו כמה הצלחות קולינריות פה ושם - בעיקר הערב האיטלקי והערב האחרון עם הפירות האסורים...

באופן מפתיע, ולמרות העובדה שהצרפתים מעשנים כבדים, היו אזורים אסורים לעישון (למשל - חדר האוכל!), ועל זה הקפידו כולם. אני, בתור מעשנת קלה, וחבריי הלא מעשנים היינו מבסוטים מהעניין. היו אמנם איזורים אפופי עשן, אבל בסה`כ - ממש לא נורא.

מאחר שהגענו עם רכב, לא ציפינו לסיוע עם המזוודות, אבל להפתעתנו חיכה לנו GO בכניסה לקלאב וסחב לנו את כל הציוד (ומדובר בכבודה נאה של 3 פרינצסות ומלך אחד...). אנחנו הגענו בשעות הצהריים המוקדמות, כך שהספקנו לגלוש הרבה לפני כולם. אירגנו לנו חדר לציוד ולבלגאן, וכשחזרנו המזוודות כבר היו בחדרים :-)

מחדר הסקי יש כ-15 מדרגות שצריך לעלות. אם היינו מפונקים, היינו מקטרים. אבל זה ממש לא נורא, וחדדות הסקי משככת כל כאב סחיבה זה או אחר. הלוקרים נוחים, ולמרות הצפיפות בשעות הלחץ של היציאה והחזרה, היה מספיק מקום לכולם.

אגב, יין חם, שוקו וקרפ הוגשו חינם (!) ביום השני וביום האחרון, וביציאה תידלקו אותנו בסוכר עם ג`נפי (משקה מקומי עם אחוזי אלכוהול בלתי נסבלים). 

לסיכום - קלאב מעולה. ממליצה בחום!