יש לכם טיפ מדהים להוסיף?
שתפו אותו עם קהילת המטיילים של למטייל
”טיול מאורגן לטראסות האורז כאמצעי תחבורה מהיר - לא בדיוק“
רצינו להגיע לטראסות האורז ישירות מיאנגשואו, בלי שנצטרך לקחת לשם כמה אוטובוסים, ולנסוע דרך גווילין. לא היה איכפת לנו לשלם תמורת זה עוד כמה שקלים, ולכן הצטרפנו לסיור המאורגן שיוצא מיאנגשואו, מתוך מטרה לעזוב את הקבוצה כשנגיע לטראסות, לטייל שם באופן עצמאי, ולחזור עם האוטובוס שחוזר ליאנגשואו למחרת. בדיעבד, אני לא חושב שזו הייתה בחירה מוצלחת במיוחד.
המחיר ששילמנו היה 170 יואן לאדם, כולל דמי כניסה (50 יואן, או 40 לסטודנטים), ולא כולל שום דבר אחר. האוטובוס אסף אותנו מיאנגשואו בשבע וחצי בבוקר. הנסיעה עד לנקודה שממנה לוקחים את האוטובוס לטראסות לוקחת בערך שלוש שעות, אבל קצת לפני שהגענו עצרנו בכפר יאו קטן וממוסחר לגמרי, שם הסינים הלכו לראות איזה מופע ריקודים מקושקש במחיר מבצע של שישים יואן לגולגולת. אנחנו העדפנו לחכות בחוץ במשך שעה, ולהדוף מתקפות חוזרות ונשנות מצד זקנות חביבות שניסו למכור לנו כל דבר אפשרי. המדריכה האנטיפתית הציגה את הדברים, בהתחלה, כאילו חייבים לקנות את הכרטיס למופע (קרוב לוודאי שהיא מקבלת עמלה יפה על כל כרטיס שנמכר). אחר כך המשכנו לנקודת הכניסה, ושם היינו צריכים לקחת אוטובוס מקומי [6 יואן] עד לכפר פינג אן. המדריכה שוב ניסתה לשכנע אותנו לקנות גם כרטיס חזרה, וזעמה עלינו כשסירבנו )רצינו ללכת ברגל לכפר אחר ולקחת אוטובוס משם). באחת בצהריים לערך, כשהקבוצה עצרה לארוחת צהריים (לא כלולה במחיר, כמובן) עזבנו אותה בשמחה. למחרת, כדי לקחת את האוטובוס חזרה (שיוצא בשלוש ועשרים), היינו צריכים להתקשר למדריכה ולתאם את זה איתה.
כל העסק היה די מתיש, מעצבן, חמדני ויקר. ממטיילים אחרים הבנו שלא קשה במיוחד להגיע למקום בתחבורה ציבורית, במיוחד אם בכל מקרה מתכוונים להישאר ללילה באיזור הטראסות. המחיר, כמובן, נמוך בהרבה. בנוסף לכך, ביום החזרה לקחנו איתנו לאוטובוס שלנו מטייל נוסף שפגשנו בדרך, שרצה לחזור ישירות ליאנגשואו. דיברנו עם נהג האוטובוס (שהתייעץ בטלפון עם חברת ההסעה), ובסופו-של-דבר הוא הסכים לקחת אותו תמורת חמישים יואן. זו נראית לי כמו האפשרות הטובה ביותר עבור מי שמתכוון לחזור ליאנגשואו אחרי הביקור בטראסות - להגיע לטראסות באופן עצמאי, להישאר שם ללילה (ראו טיפ נפרד על מלון מומלץ), ולארגן הסעה חזרה ליאנגשואו עם אחד מנהגי הטיולים המאורגנים. אם לא מצליחים אפשר תמיד לחזור בתחבורה הציבורית.