”אבובים, מערות ותולעים זוהרות“

ווייטומו קייב נמצאות על המסלול הקבוע של מטיילי ניו זילנד, אי שם בקטע הטיול שבין הגייזרים של רוטורואה, הצניחה החופשית בטאופו והבורגר קינג באוקלנד... כולם מדברים על ה-Black Water Rafting, שם ``קרבי`` שמעלה מחשבות על שייט סוער וגועש ביותר, אבל המציאות די שונה:

יצאתי אל המערות בנובמבר 98 (שהיה קר במיוחד)- ``תחילת העונה החמה``, אמר הלונלי פלאנט, שכנראה כותבו לא נכנס למי המערות בעונה זו של השנה... על הטמפרטורות האכזריות הצפויות לי יכלתי ללמוד מהחליפה הטרמית וה-wet suit שקיבלנו בפתיחה. דידיתי בקושי אל הואן בתלבושת המוזרה עם האבוב, ואחרי נסיעה קצרה הגענו לנהר, זרקנו פנימה את האבובים, אח``כ את עצמנו (וכאן הגיעו צווחות המפגש עם המים הקרים) ויצאנו לדרך.

השייט רגוע להפליא, אין ממש ``אקשן``, אבל ממש ממש נחמד. עם החליפה מקבלים קסדה עם פנס שמאפשר לכם לראות את מערות הנטיפים בהן עובר השייט. בשלב כלשהו מבקשים מכם לכבות את האורות וזאת כדי להפגיש אתכם עם אחת האטרקציות המשונות בניו זילנד: glow worms, ובעברית ``תולעים זוהרות בחושך``. למרות תגובת ה``איכס!`` המתבקשת, מדובר במחזה יפהפה להפתיע - אתם נשענים אחורה על האבוב הענק, כמעט בשכיבה, ומעליכם מוארת תקרת המערה כמו בכוכבים מנצנצים זוהרים. מקסים!

בסוף הסיור, כשכבר התגבשה שכבה של 2 ס``מ קרח על גפיי, פרק אותנו הואן לתוך מקלחת של מים רותחים. נשמע אידיוטי, אני יודעת, אבל אחרי מה שעבר עלי זו נראתה כמו המקלחת הכי טובה בעולם, חוויה דתית כמעט... לפני הפיזור גיליתי להפתעתי שמחיר הסיור (כ-65 NZ$) כולל גם מרק עגבניות חם, טוסט בייגלס עם חמאה ותה חם - וזה לבדו - אחרי התיאבון שקיבלתי מהיום הארוך וההרגשה החמימה בגוף ובלב אחרי המקלחת - היה שווה הכל...

מוסר השכל: אל תבואו לחפש אדרנלין. אבל בתור קפיצה לחצי יום (כולל הנסיעות ואכילת המרק והבייגלס), במיוחד לילדים - חביב ומרגיע. רק תבואו בקיץ...