יש לכם טיפ מדהים להוסיף?
שתפו אותו עם קהילת המטיילים של למטייל
”טרק בהרי סימיאן ומדריך מומלץ“
התארגנות
אפשר להסתפק בתנאים ספרטניים, שאז צריך רק לשלם אגרת כניסה במשרד בדבארק (35 ביר לאיש ליום), לשכור scout חמוש (חובה, 40 ביר ליום, בדרך כלל לא דוברים מילה באנגלית), ולהתחיל לצעוד במעלה ההרים. אנחנו בחרנו ברמת פינוק גבוהה בהרבה, שכללה בנוסף טבח ששכרנו כבר בגונדר (Stephano המצויין, טלפון נייד 0918736366, 150 ביר ליום), המון אוכל שנקנה בגונדר בעזרת הטבח (1000 ביר ל- 4ימים ל- 3 אנשים, אפשר כמובן להסתפק בהרבה פחות), שכירת אוהל (30 ביר ליום, דולף כמובן) ומזרנים (15 ביר ליום, נוחים), ג`יפ שהסיע אותנו ואת ערימות הציוד לדבארק ואח``כ לתחילת המסלול הרגלי (1200 ביר), מדריך ששכרנו במשרד בדבארק (120 ביר ליום, לא חובה, למרות מה שיגידו לכם שם, אבל Dawoud הצדיק כל ביר, אנגלית מעולה, חביב וקשוב לצרכי ורצונות האנשים. אם אתם לא רוצים להסתכן במדריך פחות מוצלח צרו עם דאוד קשר במייל - ראו למטה), ואחרונות חביבות שתי פרדות - כולל נהגים - לסחיבת כל הכבודה (70 ביר ליום לפרדה). שימו לב - האינפלציה באתיופיה די דוהרת כך שייתכן מאוד שתשלמו יותר (נכון למאי 2008 1$ = 9.5 ביר).
מסלול
הג`יפ הוריד אותנו מספר ק``מ לפני מחנה Sankabar (המרוחק 23 ק``מ מדבארק ונמצא בגובה 3300 מ`),הליכה יפה ונינוחה ביערות ולאורך המצוק הביאה אותנו למחנה שם בילינו את הלילה הראשון (שם גם שכרנו את הפרדות). למחרת המשכנו למחנה Geech, בתחילה לאורך המצוק, בהמשך דרך תצפית על מפל בזלת גבוה (300 מ`) שבעונה הזו מזרזף אבל עדיין מרשים מאוד, קצת יער, תצפיות על קניון בזלת המזכיר את נחלי הגולן, וכפר חביב. לאחר כ- 6 שעות הגענו למחנה השוכן בלב ערבת עשב גבוהה (3600 מ`) וחשופה. לקראת שקיעה הלכנו לנקודת תצפית מדהימה על המצוק (כשעה הלוך חזור). היום השלישי היה הקשה ביותר - למעלה מ- 20 ק``מ ולא מישוריים במיוחד, אבל גם היפה ביותר. עלינו ל- imet-gogo, גבעה קטנה ה``נשברת`` לצפון ולמזרח בצוק אנכי של כ- 1000 מ` ומשקיפה אל נוף פנורמי מדהים. מאימט גוגו המשכנו דרומה ומזרחה פחות או יותר לאורך המצוק, דרך ערבות עשב, נופים פנורמיים בלתי פוסקים וצוקים אדירים אל מחנה chenek, שם בילינו את הלילה השלישי והאחרון. אפשרות קלה יותר (אבל קרוכה יותר ויפה פחות) היא לחזור מאימט גוגו למחנה גיצ` (אפשר דרך עוד נקודת תצפית או שתיים), ומשם להמשיך למחרת לצ`נק. בבוקר היום הרביעי עשינו מספר תצפיות יפות באזור צ`נק, וחזרנו בג`יפ לדבארק (600 ביר, כשעתיים). אם זמנכם בידכם אפשר להוסיף 3-4 ימים לטרק ולהמשיך מצ`נק לפסגת ras dashen, הגבוהה ביותר באתיופיה (4543 מ`), אבל שתי קבוצות שפגשנו סיפרו שהדרך משעממת למדי. כתחליף אפשר להסתפק בעלייה ל mt bwahit (``רק`` 4430), כ- 3 שעות ו- 800 מ` אנכיים מצ`נק (ועוד כשעתים לחזרה). אני הייתי משקיע זמן נוסף בירידה לכפרים הנידחים שמתחת למצוק, ועלייה חזרה לגיצ` (יומיים שנראים מלמעלה די מפרכים - הרבה ``תפירות``, לינה במחנה dirni).
מדבארק אפשר לחזור לגונדר (שעתיים-שלוש, תחבורה ציבורית זמינה וזולה), או להצפין לאקסום דרך שירה - דרך ארוכה (10 שעות) אבל מדהימה בנופיה. האוטובוסים מגונדר לשירה מגיעים בדרך כלל מלאים לדבארק, אנחנו ארגנו מראש בגונדר נער שיקנה עבורנו כרטיסים וישמור את המקומות עד לדבארק, תמורת תשלום של כ- 100 ביר.
לסיכום
טרק באזור מומלץ בהחלט: נופים יפהפיים ומיוחדים, כפרים נידחים, חיות בר פה ושם ובראשם קופי הגלאדה החביבים (וגם יעל אחת), ולא קשה לארגון (אם כי גם לא זול). Dawoud שנזכר למעלה מומלץ בחום כמדריך, נחמד ביותר, דובר אנגלית מעולה, מכיר כל אבן, ויכול גם לארגן בהתראה קצרה (לא קצרה מידי - לפעמים הוא בהרים) תחבורה, טבח ואוכל, אוהלים - לא דולפים - ומזרנים.
הוא גר בדבארק.