”המוזיאון הבריטי, אגף קבורה, מצרים“

באולם המוות המורבידי של המוזיאון הבריטי תמצאו את המומיות, שהן הדבר הראשון שמושך את העין של כל מתבונן. חלקן עטופות, חלקן בסרקופגים וישנה גם גופה אחת שהוצאה מקבר ללא חניטה ומונחת עבורכם לראות.

אבל אם תסתכלו קצת מעבר למומיות תמצאו מספר דברים מעניינים. ליד הרבה מהמומיות תראו ארבעה כדים, לכל כד ראש בדמות חיה אחרת.

בשלט של המוזיאון יהיה כתוב לכם שאלו הם כדי הקאנופי. מה שהם לא מספרים, זה שבכדים האלו החזיקו את האיברים של המת שהוציאו ממנו בזמן החניטה. מהמת מוציאים את המוח (דרך האף), את הלב (ואז מחזירים חזרה), מייבשים את הגוף בעזרת סוג של מלח סופג. חותכים את הבטן התחתונה ומוציאים את האיבירם: המעיים, כבד, כליות, ריאות. לכל אחד כזה יש כד קאנופי. ואת הכדים אתם רואים במוזיאון הבריטי.

פריט מעניין נוסף, שנמצא בתחילת התערוכה תחת הכותרת "פסלי אושבטי" והסבר נוסף לא תמצאו.

האושבטים הם פסלים קטנים של דמויות מומייה. המעניין הוא הסיפור מאחוריהם. האמונה הייתה שאחרי המוות מגיעה אחת מנשמותיו של המלך אל שדות היארו (העולם הבא). בדרך היא עוברת מסע קשה ומפרך וכשהיא מגיעה החיים הם בעצם כמו על האדמה: כלומר עובדים קשה בשדה.

המצרים פחדו פחד מוות מהמוות ולכן השתדלו להתארגן כמה שאפשר לקראתו. וכך המציא לו מוח קודח אחד את האושבטי: פסל של מומיה שעל גבו רשום לחש מאגי: הלחש אומר שאם יום אחד אני, המת להלן בקבר הנוכחי, ארגיש לא טוב, או לא יתחשק לי לקום לעבודה... אתה, האושבטי תקום ותתחזה לי.

העניין תפס תאוצה עד לשכלול הבא: במקום אושבטי 1, 365 אושבטים, אחד שיעבוד במקום המת כל יום.

ולקברים עם אותם 365 אושבטים: מומיות עם כלי עבודה על הגב, מצטרפים גם אושבטי-מנהלי עבודה: עם שוט. על כל 20 אושבטי, מנהל עבודה.

מחיר: חינם.