”גוואטמלה לדתיים: מקומות לינה“

קצלטננגו (שלה) – מעבר לזה שהמקום מדכא ומבאס עד דמעות, הסופרים מאד מרוחקים ממרכז העיר, שם ישנים, יש מעט מקומות עם מטבח ובקיצור קשה שם. בסוף התמקמנו ב Dona Mercedes היוקרתית יותר - 22 דולר עם שירותים מחוץ לחדר אבל מטבחון חמוד ואווירה נעימה מאד.

סן פדרו – מקומות עם מטבחים מזוויעים יש, לא ראויים כל כך למגורים ועם אווירת סמים קשה. בחרנו בחיים הטובים במלון Sakari אבל בלי מטבח ורעבנו ללחם כפשוטו. פתרונות אפשריים – סן מרקוס מעבר לאגם הוא מקום טבעוני שכזה שם ניתן למצוא אוכל. גם בפנחצ`ל מצאנו מסעדה חביבה בשם Cafe Bombay צמחונית למהדרין. זכרו רק כי המעבורות מפסיקות לפעול די מוקדם אחר הצהריים. מעבר לכך בסן פדרו עצמה יש ליד המזח המרכזי פלאפל ישראלי שהיה בסדר וב``זולה`` המפורסמת יודעים לספר לך שאת השקשוקה מכינים בכלי מיוחד משלו ויתנו לכם חד פעמי אם תבקשו. עזרו לנו מאד בשעות מצוקה.

לנקין – כולם מנסים לישון באל רטירו, המקסים. כמובן שאין מטבח אבל ממולו יש לא רחוק מסעדה שמפרסמת שקשוקה, גם להם ניתן להביא מחבת והם יכינו לכם. תביאו גם מזלגות. מעבר לכך תצטיידו מראש, אין סופרים מצויידים בטווח של עשרות קילומטרים.

פלורס – כיף ממש ב Los Amigos, מחירים מצויינים, מסעדה על טהרת הצמחונות, ואם תבקשו לקראת שבת תוכלו להזמין מנות מראש. ומעל הכל יש לא רחוק סופר בשם Maxi Bodega שם אפשר למצוא אוכל ובעיקר כירה חשמלית יעילה מאד.

אנטיגואה - יש כמה מקומות עם מטבח, Yello house, Casa Shalom ועוד. הסופרים לעומת זאת לא משהו.

אולי נראה שהתעסקנו המון עם אוכל, וזה גם נכון... אבל האמת שהיה מהמם ושווה כל רגע. ולפעמים דווקא ההתעסקות בהכנה לכל שבת ולכל ארוחה כשרה, רק הופכת אותה למשמעותית יותר. תהנו!