”קינור וסאנגלה“

טיילתי שם במשך שבועיים (אגב, עמק סאנגלה הוא חלק מהאיזור שנקרא קינור ולא איזור נפרד), זה איזור יפהפה, 2 עמקים ירוקים, הרים מושלגים שביניהם קינור קאילאש (6050 מ`) והנהרות סאטלאג` ובאספה שמנקז את עמק סאנגלה ומתחבר לסאטלאג`. לאיזור הזה מגיעים מעט מאוד תיירים והנוכחות הישראלית הרבה פחות מורגשת מאשר באתרי התיירות האחרים באיזור.

אני הייתי ב-2 כפרים-קאלפה שנמצא בעמק סאטלאג` מעל רקונג פיו, העיירה המרכזית בקינור, קאלפה נמצא בגובה 2900 מ` ונמצא בין מטעי תפוחים ומשקיף על קינור קאילאש שנמצא מהעבר השני של העמק. הכפר מחולק לחלק העתיק שבנוי בצפיפות ומעליו איזור של גסט-האוסים שנמצאים בין מטעי התפוחים.

בעמק סאנגלה הייתי בכפר צ`יטקול, זה הכפר האחרון והגבוה ביותר בעמק (3600 מ`), הכפר שקט מאוד ואין בו כמעט גסט האוסים ורק מסעדה אחת (נכון ללפני חודש וחצי).

ההגעה לקינור, ובמיוחד לעמק סאנגלה היא בעייתית קצת (רק אוטובוסים מקומיים או ג`יפים) אבל היא בהחלט שווה את הנסיעה. אם מגיעים לקינור מספיטי (או אם רוצים להגיע מקינור לספיטי) יש צורך באישור מיוחד שתקף משבוע כדי לעבור בדרך שבין שני האיזורים, האישור ניתן בחינם אז לא להתפתות לסוכני נסיעות שרוצים לעשות כסף. בכל מקרה, איזור מדהים ומבחינתי זה היה אחד השיאים של הטיול.

בצ`יטקול עשיתי כמה טיולים רגליים קצרים שאין שום צורך לארגן, סה``כ אין יותר מדי לאן ללכת, כל מה שיש מסביבך פשוט כ``כ יפה שמעבר לחטיולים קצרים של שעה שעתיים לא עשיתי כלום. שמעתי על כמה אנשים שעשו טרקים באיזור (בעיקר טרק מקינור לספיטי) אבל טרק כזה אומר שאו שאתה הולך מכפר לכפר ואז אתה גם מגביל את עצמך מבחינת מסלולים וגם מגיע לכפרים שאין בהם שום תשתית לתיירים וקשה למצוא מקומות לישון ולאכול. אפשרות נוספת היא לשכור ציוד, אוכל, אוהלים וחבורה של מקומיים שיטפלו בסוסים, בבישול, בהקמת האהלים וכו`, אבל האופציה הזאת יקרה יחסית ולכן רצוי לעשות אותה בקבוצה של כמה אנשים.

לגבי ספיטי-איזור יפה ומדברי, נוח יותר לטרקים מכיוון שהוא מעט יותר תיירותי ויש בו הרבה מה לראות, אבל אם אתה מגיע ל-לה ולאדאק אז ספיטי יכולה להראות קצת מאכזבת מכיוון שלאדאק פשוט הרבה (הרבה) יותר יפה והרבה יותר קל לטרק בה. אני הגעתי לספיטי אחרי לאדאק ככה שמבחינתי היא הייתה אכזבה קטנה, אבל בסה``כ נהניתי מאוד.