”מונג-נוי“

מונג נוי הוא כפר קטן ומדהים על נהר נאם-או. הוא לא על מסלול הטיילים העיקרי בלאוס (לאורך המקונג) ואין שום דרך יבשתית שמגיעה אליו, אבל השמועה עוברת מפה לאוזן. כשהייתי שם עזבו את הכפר כל יום 15 תיירים והגיעו 30. אני נאלצתי לישון במחסן עצים של מקומית.

איך להגיע: מי שמתכנן להכנס ללאוס מויינטיאן ולעלות צפונה חייב לקחת אוטובוס לנונג-קיאו, ומשם סירה במעלה הנהר. אני הגעתי מצפון (למי שנוסע ללאוס- לא לוותר על עליה עד הגבול הסיני), מלאנג-נם-תה. זהו מסע של יומיים שמאלץ אותך לבלות לילה באודום-סאי. עיר מגעילה, בלי גסט-האוסים ובכל המלונות הביוב סתום והכל מוצף ג`יפה. 

בבוקר השני (חשוב לקום מוקדם) אפשר לנסוע ישר לנונג-קיאו, אבל אני ממליץ לנסוע דוקא למואנג-קוואה, עיירה הממוקמת עוד יותר גבוה בנעלה הנאם-או. הדרך הכי טובה לחוות את הדרך ולהנות מהנוף היא להתלות מאחורי המשאית המשמשת כאוטובוס כמו עובד זבל (קצת מסוכן, המדרגה יכולה להשבר). זו הנסיעה היחידה בלאוס שהצטערתי שהסתיימה כ``כ מהר (6 שעות). ממואנג-קואה יורדים בסירה במורד הנהר המדהים למואנג-נוי. 

מה יש שם: הכפר הוא רחוב אחד ישר. בכל יום חמישי יש יום שוק של כפרים יותר קטנים מהסביבה. כשאני הייתי שם, התיירים היו עורכים מדי פעם קומזיצים על גדת הנהר (אם עכשיו לא עושים את זה- קבלו רעיון). אפשר לעשות טיול למערה מלאה מים שצריך ללכת בה עם פנסים, או לכפרים סביבה דרך שדות אורז מדהימים (יש לשלם לבית הספר 2000 קיפ שהם כרבע דולר). שמעתי שהמורה של הכפר מוציא טרקים של יומיים-שלושה לכפרים שאפילו לא יודעים מה זו מצלמה (הלאים בד``כ מתנגדים שיצלמו אותם בגלל דתם ומתרככים רק אחרי 1000-2000 קיפ, ככה שהם יודעים טוב מאוד מה זו מצלמה), אבל זה תלוי במצב רוח שלו. הוא יכול להוציא טרק שרואים בו 6 כפרים ושומעים דברים מאוד מעניינים ושבוע אחרי זה להוציא טרק שעוברים במהירות דרך שני כפרים ואין לו סבלנות לשום דבר, כי הוא בהנג-אובר. יש גם טיול למפל נחמד שהדרך אליו נראית כאילו היא עוצבה ע``י מומחה לפנג-שוואי.