”הדרך לקהיר ובחזרה“

הדרך לקהיר מתחילה קודם כל בשגרירות מצרים ברחוב באזל בצפון ת``א. צריך להגיע לשם ביום ראשון או שני, להיכנס קודם כל ל``מצדה טורס`` יחד עם הדרכון ו-4 תמונות על מנת לשלם להם 25 ש``ח, שיועילו בטובם להדפיס לך את טופס הויזה (מסתבר שלשגרירות יש מן כזה קטע, שהם מקבלים רק טפסים מודפסים ממצדה טורס. אל תנסו להדפיס לבד, הם לא יקבלו את זה. סחר מאכער כבר אמרנו?). 

ניגשים עם טופס הויזה והדרכון אל חלון 2 בשגרירות, שם מקבלים מספר בדרכון וחוזרים הביתה. ביום ג` בשבוע הבא ניתן לחזור לשגרירות ולתת להם 100 ש``ח ואת הדרכון, ואז לחזור ביום ד` לקבל חזרה את הדרכון עם הויזה. סך הכל 10 ימים, השגרירות פתוחה בין 9 ל-11 בבוקר, באזל 54 ת``א.

מגיעים למעבר הגבול טאבה ושם צריך בפירוש להראות למצרים את הויזה, אחרת הם עלולים שלא להחתים אותה. כשיוצאים מהמסוף מקיפים אותך הבדואים הנוסעים לסיני, אבל הם יתאכזבו קשות כשישמעו שפנייך לקהיר. ישנם אוטובוסים של חברת דלתה ב-6:30, 10:30 ו-16:30, מתחנת האוטובוסים שנמצאת 500 מ` לאחר הגבול - אין סיבה לקחת מונית. אנחנו הגענו ב15:00 ומצאנו עוד בחור אמריקאי לחלוק איתנו מונית. הנהג רצה בהתחלה 200 לירה לאדם, בסוף התפשרנו על 60 (האוטובוס עולה 65).

הנהג כנראה החליט להעניש אותנו, כיוון שלא הפעיל את מיזוג האוויר, עשה הפסקות של חצי שעה, ובקהיר הוריד אותנו באחר הפרברים הרחוקים, שם העלה אותנו על אוטובוס מקומי. הגענו לכיכר תחריר ב-11 בלילה (יש פקק ע-נ-ק-י של שעה, לפני הכניסה למנהרת סואץ). כל הדרך מלאה בבדיקות בטחונית, אז אפשר להתרגל. בשביל לנסוע חזרה לטאבה מקהיר אפשר לקחת אוטובוס מהתחנה שבעבאסייה, או מונית שירות זולה יותר מהתחנה באל מארג`. אנחנו במקום זה המשכנו את דרכנו לדהב.