מידע כללי
העיר סקאגוויי (Skagway) ממוקמת בקצה הצפוני של של מפרץ ה- Taiya Inlet, שמתחבר ל- Insider Passage שהוא מעבר מים פנימי. מעבר זה מוגן יחסית על ידי שרשרת איים, שחוצצת בינו לאוקינוס. בהעדר רוחות חזקות וגלים גבוהים, הספינות משייטות כאן בצורה נינוחה והנוסעים שעל הספינה כמעט שלא חשים בשייט ויכולים לדמיין שהם נמצאים במלון גדול ואקסקלוסיבי.
העיר, שנמצאת במסלול ספינות הקרוז לאלסקה, צמחה בצורה מדהימה תוך פרק זמן קצר בתקופת ה-"בהלה לזהב" (Klondike Gold Rush), שאפיינה את האזור בשנים 1897-1898. במחצית אוגוסט 1896 התגלו מרבצי זהב בצפון מערב קנדה בסמוך למפגש הנהרות קלונדייק ויוקון. ב-14 ליולי עגנה ספינת הקיטור אקסלסיור בסן פרנסיסקו וממנה ירדו כורים, כשבאמתחתם היו שני טונות זהב. אירועים אלה משכו אלפי הרפתקנים לאזור ובמשך תקופה של מספר חודשים התפתחה סקאגוויי ממקום שהיה בו צריף עץ אחד למקום שעברו דרכו אלפי אנשים בדרכם צפונה לעבר Dawson City המרוחקת כ-500 מייל.
שני נתיבים חלופיים איפשרו לאלפי מחפשי הזהב לצאת מאזור זה צפונה לאתרים בהם התגלה הזהב. נתיב אחד יצא מסקאגוויי (White Pass Trail) והשני יצא מ- Dyea (נקרא Chilkoot Trailhead). הנתיב הראשון היה פחות תלול, אך יותר ארוך (שני פרמטרים משמעותיים לגבי בהמות המשא, שסחבו את המטען בדרך צפונה). שני הנתיבים התחברו דרומית ל- Bennett שבקנדה. הנתיבים הללו חדלו מלתפקד עם בנייתה של מסילת הברזל ,שיצאה מסקאגויי צפונה. אלה שמעונינים בהליכה, במסלול שאותו עברו מחפשי הזהב שיצא מ-Dyea, יוכלו להגיע ל-Dyea (יש דרך לא טובה באורך של כ-15 קילומטר שמחברת את סקאגויי ל-Dyea) ומשם לאחר היערכות מתאימה להצפין. פרטים ניתן לקבל במשרד של רשות הפארקים הלאומית בסקאגוויי (Klondike Gold Rush Nationla Park). טלפון: 907-983-2921, אתר אינטרנט: www.nps.gov/klgo.
William Moore גילה את הפוטנציאל שבמקום כ-10 שנים לפני שהמקום נשטף בזרם בלתי פוסק של מיליונרים בפוטנציה, שעשו דרכם צפונה. הוא הקים כאן מספר עסקים, שסיפקו שירותים לאותם מחפשי הזהב ,שחלקם נשמר עד עצם היום הזה. חלק ניכר ממחפשי הזהב לא הגיעו ליעד ואחוז גבוה מאד מבהמות המשא מצאו את מותן (כ-3,000 סוסים מתו בחורף שבין השנים 1897 ו-1898) בטרם הגיעו ליעד. מכאן נגזר השם Dead Horse Gulch.
העיר, שעד היום נראת כעיירת מערב פרוע קלאסית, היתה ידועה לשימצה בגלל השתלטותם של פושעים. המפורסם שבהם, "סופי" (או בשמו האמיתי ג`פרסון ראנדולף סמית), הקים כאן שורה של עסקים, שההגינות לא היתה גורם דומיננטי בהם. כך למשל הוא גבה כספים עבור שירותי תקשורת למחפשי הזהב מבלי שבפועל ביצע אותם. לשיפור תדמיתו, הוא סייע לעיר בתחומים שונים: כנסיה, עזרה סוציאלית וטיפול בבעלי חיים שנפגעו. הוא מצא את מותו בקרב יריות וקבור בבית הקברות המקומי. יחד עם מחפשי הזהב פרחו כאן תעשיות נלוות כמו: הימורים וזנות. בתקופת השיא התנהלו כאן 80 סאלונים, כך שגם הפרוצות ששהו כאן לא תרמו לשמו הטוב של המקום.
הפריחה הבאה של המקום נבעה מהיתרונות שלו בתחום התחבורה. הנמל, עמוק המים, היווה יתרון אדיר, שמנוצל עד עצם היום הזה (ביום טוב ניתן למצוא כאן 4 ספינות קרוז ענקיות, שחונות כאן למספר שעות ומזרימות לעיירה הקטנה אלפי מטיילים שמרביתם עוסק בשופינג). במאי 1898 הוחל בסלילת מסילת הרכבת White Pass Yukon Route. במהלך מלחמת העולם השנייה נמל סקאגויי (נמל מים עמוקים, הצפוני ביותר ביבשת ושאינו קופא בחורף) ומסילת הברזל/הכביש, היוצאים צפונה, היוו את הנתיב המועדף על הצבא האמריקאי, שסלל באותן השנים את הכביש הראשי, שמחבר את אלסקה לשאר 48 המדינות (עובר בשתי פרובינציות קנדיות).
לתחילת הכתבה
העיר התחתית ונסיעה ברכבת
מרבית התיירים (למעלה מ-900,000 לעונה), שפוקדים את סקאגויי כיום, מגיעים לכאן בספינות הקרוז, שפוקדות את הנמל המקומי בדרכן צפונה או דרומה. הם יורדים מהספינות והולכים ברגל לכיוון העיר התחתית. העיר התחתית בנויה משני רחובות מקבילים: Spring ו-Broadway וכ-10 שדרות שניצבות להם. הנקודה הראשונה שכדאי להיעצר בה היא תחנת הרכבת, ממנה ניתן לצאת לנסיעה ברכבת במסלול מאד ייחודי, שמוביל לאזור שבו פעלו בעבר מחפשי הזהב (יש לציין שזהו אחד הסיורים הנכלל בתכנית המוצעת על ידי חברת הספנות).
מסילת הרכבת, שנבנתה בשנת 1898, מטפסת 3,000 רגל לאורך מסלול של 20 מייל. משמעות הדבר היא, שיפוע של כ-3.5%. נתיב הנסיעה כולל מנהרות, שנחצבו בהר ומספר גשרים שהוקמו על כלונסאות עץ. זהו אחד הטיולים היקרים ביותר, אך צריך להביא בחשבון שלאורך המסלול מזומנים נופים מדהימים (הרים, קרחונים, קניונים, מפלי מים, מנהרות) ואתרים היסטוריים מתקופת הבהלה לזהב. הרכבת עברה במהלך השנים מספר מהפכים. לאחר שתמה תקופת הבהלה לזהב עברה הרכבת להובלת מחצבים.
במהלך מלחמת העולם השנייה היא שימשה להובלה של אנשים ומטענים, ששימשו לבניית הכביש, שמחבר את אלסקה לשאר 48 המדינות. הרכבת החלה להוביל מכולות עם הופעתן. בשנת 1978 נסלל כביש במקביל למסילה. ולמרות זאת, בשנים האחרונות הפכה לאטרקציה לתיירים והמוני המטיילים בספינות הקרוז, שפוקדות את העיר, וש יצרו ביקוש אדיר לטיולים, שמשלבים נסיעה ברכבת מענינת זו. במהלך העונה מסיעה הרכבת כחצי מיליון מטיילים, כאשר השיא היומי עומד על 7,000 (נקבע ביולי 2008).
במהלך הטיול חוצים את הגבול לקנדה ולכן יש צורך להצטייד בדרכון. ההיצע די מגוון והבחירה תלויה בזמן שעומד לרשות המטייל ובמחיר. משך הטיול (מ-3 עד 9 שעות) תלוי בעיקר במרחק של נקודת היעד מסקאגויי. להלן מספר נקודות ציון לאורך המסלול והמרחק שלהן מסקאגויי מבוטא במיילים שלמים:
White Pass - 20
Fraser - 27
Bennet - 40
Carcross - 67
Whitehorse - 110
אפשר לשלב נסיעה ברכבת עם נסיעה באוטובוס (White Pass & Yukon Route Railroad). בחודש ספטמבר ניתן לראות שניתן לעשות את המסלול גם בדרך אחרת. אז מתקיים מירוץ לאורך כל המסלול (Klondike Trail), שבו לוקחות חלק למעלה מ-100 קבוצות, שכל אחת מונה 6-10 רצים. מסלול הריצה מחולק ל-10 קטעים שאינם שוים באורכם, כיוון שרמת הקושי של הקטעים הראשונים, שבהם המסלול מטפס כ-1,000 מטר לגובה, גדולה משל האחרים. הריצה מתחילה ביום ששי בערב ומסתיימת למחרת בשעות אחר הצהריים. כתובת: 231 2nd AV. & Spring Street . טלפון: 800-343-7373. אתר אינטרנט: www.wpyr.com.
לתחילת הכתבה
סיורים רגליים בעיר
כאשר ממשיכים בשדרה השנייה מגיעים לפינת רחוב Broadway, שם ממוקם מרכז המבקרים של הפארק הלאומי (National Park Service Visitors Center). מכאן יוצאים סיורים רגליים מודרכים על ידי רינג`ר/ית, שבהם עוברים במספר מבנים היסטוריים, תוך קבלת הסברים. הסיור יוצא ממבנה שנקרא White Pass and Yukon Railroad Depot, שממוקם ברחוב ברודוויי, פינת השדרה השנייה. הבנין שימש בעבר את משרדי הרכבת (עד 1969 שאז עברו לבנין אחר). כתובת: 2nd AV. & Brodway . טלפון: 907-983-2921.
אלה שמעדיפים לסייר עצמאית יוכלו להיעזר בלשכת המידע, שממוקמת במבנה מרשים בחיצוניותו שנקרא Arctic Brotherhood Hall הממוקם ברחוב ברודויי. מעל הדלת שבחזית ניתן להבחין באותיות A ו-B. זהו הבניין הכי פוטוגני בעיר וחזיתו, שמצופה בחתיכות עץ קטנות הצפות במימי הנהר, אכן מצטלמת יפה. ניתן לקבל כאן מפה בצבע חום, שמפרטת מסלול הליכה, שכולל את כל האטרקציות שבעיר התחתית, שהיא קטנה למדי וכוללת את רחוב ברודויי, רחוב ספרינג והשדרות שניצבות להן. כמו כן ניתן להשיג במקום מפת שבילים לאלה שהזמן והכושר מאפשרים הליכה ברגל לאתרים שמחוץ לדאונטאון. כתובת: 2nd AV. & Brodway. טלפון: 907-983-2854.
המבנה הסמוך, שנקרא Red Onion Saloon, משמר את מוסד ה-"סאלון", שפרח כאן בתקופת הבהלה לזהב. כיום הוא משמש כ-בר פופולארי, שניתן לאכול בו וגם לערוך סיור בקומה השנייה, שמלווה על ידי מדריכות שלבושות ברוח המקום. אחת המנות המוצעות בתפריט היא חומוס, טחינה ופיתה לאלה שמתגעגעים לגסטרונומיה הישראלית. סאלון אחר נקרא Mascot והוא נמצא מעבר לכביש. סאלון זה היה פעיל עד שנת 1916, שבה הופעל חוק איסור השתייה. כיום המקום שייך לרשות הפארקים הלאומית והוא נכלל בסיור המוצע על ידה.
בשדרה החמישית, הניצבת לרחוב ברודווי, ניתן לראות את הצריף שבנה קפטן ויליאם מור, שהיה המבנה הראשון (ובפרק זמן לא מבוטל היחיד) בסקאגוויי. קפטן מור הגיע לכאן בגיל 65, עתיר נסיון בחיפוש אחר זהב והשתלט על שטח קרקע גדול. הוא בנה במקום רציף, מחסן וטחנת קמח, ששימשו את ההמונים שהציפו את המקום בדרכם צפונה. הם המשיכולעבר פורט דאוסון (שייכת לקנדה), שהיתה היעד של מחפשי הזהב. בסמוך למבנה העץ יש מבנה, ששימש כביתו של הבן של ויליאם מור. הבית מהווה מעין מוזיאון קטן ופתוח למבקרים. מוזיאון קטן ונחמד - Skagway Museum - מאפשר הצצה לבגדים ולאביזרים של אותה התקופה. כתובת: 700 Spring Street.
אלה שמעונינים בחויה שקשורה לתקופת "הבהלה לזהב", יוכלו להרחיק כ-2 קילומטרים ממרכז העיר ולהתנסות בליקוט פירורי זהב, תוך שימוש בתהליך של הפרדתו מעיסת בוץ ומים - Klondike Gold Dredge. יש מספר ערים באלסקה שמספקים אטרקציה כזו ואם לא חויתם אותה בעבר אז בהחלט ניתן לקחת חלק באירוע "תיירותי" זה. כתובת: Kondike Highway at Mile 1.7. טלפון: 907-983-3175.
אלה שלוח הזמנים שלהם מאפשר זאת יוכלו לצאת מהעיר התחתית ולבקר בבית הקברות המקומי בו קבור ג`פרסון ראנדולף סמית (הידוע בכינויו "סופי"), האיש הרע ששלט בעיירה עד לחיסולו. אם ממשיכים מבית הקברות מגיעים למפלי Reid. מסלול הליכה נוסף יוצא מרחוב ספרינג, פינת השדרה הרביעית. השביל חוצה את פסי הרכבת והוא מוביל לאגמי Dewey ולמפל Reid העליון. אם חוזרים ברחוב ספרינג לכיוון המעגן, ניתן להיכנס למוזיאון המקומי, שמציג פריטים מעברה של סקאגווי וגם סרטונים על חשיבותה של סקאגוויי, כצומת תחבורתית ועל התפקיד שמילאה בתקופת מלחמת העולם השנייה.
לתחילת הכתבה
