פטגוניה - אל קלפטה, ארגנטינה

משפחת אוזן מגיעה אל הדובדבן שביבשת הדרומית: אושוואיה - ארץ האש. הם מבקרים בפריטו מורנו, הקרחון המתנפץ, בפוארטו נטלס ובפארק טורס דל פיינה שבצ`ילה. הם גם רוכבים על סוסים ומוקסמים מהפינגווניים המאגאלניים...
משפחת אוזן
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: פטגוניה - אל קלפטה, ארגנטינה

טיול בקרחון פריטו מורנו

אני מתארת לי שכך יכולה היתה להראות עיירת מתיישבים חלוצים אי שם במערב הפרוע, הקשוח, המוכה רוחות, או אולי כך נראתה לאס וגאס בראשית דרכה, לפני שהגיעו בתי ההימור ואיתם המהמרים הגדולים והפכוה למכרה זהב. ניתן לשער שעתידו של המקום עוד לפניו. המשפחה הראשונה הגיעה לכאן בשנת 1913, עתה יש בעיירה כ-6000 מתיישבים. שדה התעופה נחנך לפני שנתיים בלבד. בעיירה יש רחוב מרכזי אחד, סלול, וכל השאר דרכים לא סלולות. ברחוב הראשי רוב החנויות מוכרות מזכרות אופייניות לאזור, או מציעות שירותי תיירות - טיולים לקרחון פריטו מורנו, לקרחון אופסלה, ונסיעות לאתרים אחרים בסביבה כמו אל צ`לטיין וכו`.

 אל האכסניה שלנו- Hostal Del Glaciar הגענו במונית משדה התעופה (22 פזו). ניתן לקבל הסברים על האזור ועל האופציות לטייל בו וכמו כן ניתן להזמין טיול מאורגן של יום שלם לקרחון פריטו מורנו ואכן החלטנו להזמין מקומות ולהצטרף לטיול הנ"ל ולא להשכיר הפעם רכב ולטייל באופן עצמאי.

הטיול היה מאוד מוצלח, לטעמנו. המדריך היה בעל ידיעות רבות והסביר הכל - מתופעות טבע ועד צמחיה וחיות בר. במסגרת הטיול עשינו סיור רגלי לאורך גדת האגם עד לקרחון, שטנו בספינה והתקרבנו אל הקרחון, בקיצור "פגשנו" בקרחון מכל הכיוונים. זהו הקרחון הידוע בשם הקרחון המתנפץ ואכן היינו עדים למספר התנפצויות מרשימות וקריסה של גושי קרח עצומים לתוך המים. המראה מדהים - שדה עצום של קרח, המסתיים בקיר קרח תלול שגובהו בין 40-70 מטרים גובה, בגלל כמויות שונות של חמצן כלוא בתוך הקרח ( אליבא דמדריך הטיול) נוצר הגוון הכחלחל- טורקיז של הקרח. קטנים כגדולים - עמדנו מוקסמים מהמראות.

 למחרת נסענו לפוארטו נטלס, צ`ילה. את כרטיסי האוטובוס רכשנו באכסניה עצמה. הנסיעה היתה נוחה מאוד, האוטובוס מאוד מרווח וכולל תא שירותים. שמחנו מאוד שבחרנו לנסוע באוטובוס ולא ברכב שכור. הגענו לפוארטו נטלס לאחר כ-5 שעות, מצאנו עיירת שדה בהפסקת צהרים- לא היתה נפש חיה ברחוב ומעבר לזה ירד גשם ללא הפסק. לא היתה לנו שום הזמנה לאכסניה. זו שהומלצה לנו עוד באל קלפטה- קאזה ססיליה (רח` תומס רוג`ר) היתה מלאה עד אפס מקום. החלטנו להתפצל- שמואליק נשאר עם הילדים והציוד באולם ההמתנה של חברת האוטובוסים, ואני יצאתי לחפש אכסניה- רובן היו מלאות. בסופו של דבר פגשתי זוג ישראליות ברחוב שהמליצו על האכסניה שהן לנו בה- האכסניה של אאוגניה. הבונוס במקום: רישאר, הבן של בעלת הבית היה מוקסם מהאפשרות לארח ילדים זרים, והילדים שלנו היו באותה מידה מוקסמים ממנו- יחדיו שיחקו והפכו את הבית- אנחנו היינו נבוכים ואולם בעלת הבית נראתה מאוד מרוצה שהבן שלה שמח ומאושר.

לתחילת הכתבה



טורס דל פיינה 


 לפוארטו נטלס הגענו למעשה כדי לבקר בפארק טורס דל פיינה. הפארק הזה הוא אחת מגולות הכותרת של הביקור בפטגוניה. כבר באל קלפטה נאמר לנו שיש בעיה גדולה להזמין מקומות לינה ברפוחיוס (Refujios) שבפארק טורס דל פיינה, ושרק בפוארטו נטלס ניתן לעשות מישהו בנדון. ואכן, בעת שהייתנו שם התפוסה היתה מלאה. מי שלא מתכוון ללון באוהל ימצא את עצמו מתקשה מאוד למצוא לינה חלופית במקום. לבסוף מצאנו חדר זוגי בפוסדה ריו סרנו - שם הסכימו לקבל את ארבעתנו בחדר זוגי - 90 $ ללילה עם ארוחת בוקר. (בערב פגשנו במלון זוג ישראלים שסיפרו לנו שניסו עוד מהארץ להזמין מקום דרך האינטרנט, ללא הועיל.) המלון מאוד בסיסי, במבט הראשון נדמה שהגעת לקסרקטין צבאי, החדר נוח, מיטות רחבות- למרבה המזל, חדר אמבטיה פרטי עם מים חמים בשפע! כיבוי אורות בחצות- אז כבה הגנרטור.

אל הפארק הגענו עם טיול מאורגן, כך שעשינו יום טיול סטנדרטי הכולל מבט כללי על הפארק, אגם גריי והקרחון, הטורס וכו`. למחרת בחרנו לרכב על סוסים, שעתיים רכיבה במחיר מופקע של 40$ לאדם. המסקנה היתה שהרכיבה היתה ארוכה מידיי, גם עבורנו וגם עבור הילדים, לזכותם יאמר, שוב, שממש לא התלוננו יותר מידי. צריך להגיע לפארק מצויידים- ממפה ועד אוהל- לא ניתן להשיג בפארק שום דבר!

 יצאנו מהפארק באוטובוס ציבורי (4500 פזו לאדם, ילדים לא משלמים. 8000 פזו� הלוך‎‎ וחזור) המסקנה היא שכנראה היה עדיף לעשות את הטיול בפיינה באופן שונה- בטיול עצמאי ולא מאורגן, ואם ניתן להתגמש בתנאיי השהיה או להמתין יום יומיים למקום לינה ברפוחיו- עדיף. אחד הצ`ופרים הגדולים היו שמזג האוויר היה מ-ד-ה-י-ם! וזה לא דבר קטן! בערב שהגענו פגשנו באכסניה זוג שחזר ספוג מים ומאוכזב - לאחר יומיים של גשם וראות אפס, התייאשו וחזרו. לנו היה מזג אוויר מצויין, שמש חמה ממש, לא יותר מידי רוח- פשוט מושלם.

לתחילת הכתבה

פונטה ארנס

מפוארט נטלס החלטנו לקחת טיול לפונטה ארנס, כך שסיירנו בסנו אוטוויי (Seno Otway) שהאטרקציה בו היא הפינגויינים המאגאלניים שבאים בכל שנה לכאן להתרבות. המושבה של הפינגויינים הקסימה את כולנו- לא יכולנו להתנתק מהם ממש. על פונטה ארנס אין להאריך המילים. עיר שדה פטגונית, אין ממש אטרקציות כאן למעט מוזיאון אוונידה בולנס ששווה לבקר בו ולראות קצת היסטוריה של ההתיישבות באזור, עם מוצגים מעניינים, שסיקרנו את הילדים - כלי צייד של שבטי ה�י�מ�נ�ה , התושבים המקוריים של ארץ האש לפני הגעת האדם הלבן, פוחלצים של חיות ועופות דורסים וכו`.

הסיורים לאי מגדלנה, מושבת הפינגויינים הגדולה והמרתקת, מתקיימים בימים שלישי, חמישי ושבת אחה"צ בלבד, ועולים 30$ לאדם. מאחר שהטיסה שלנו מריו גייגוס לבואנוס איירס נקבעה ליום שלישי בערב ולא היתה אפשרות לשנות זאת, נאלצנו לוותר על הסיור הנ"ל, בצער ובתחושת החמצה. מתחנת האוטובוס בריו גז`גוס "טסנו" לשדה התעופה, נרשמנו ועלינו למטוס- שבא מבואנוס איירס- עושה נחיתת ביניים בריו גאז`גוס, ממשיך לאושווייאה- וחוזר לבואנוס איירס: המשמעות עבורנו היא עוד 5 שעות של טיסות ונחיתות. בשעה 23:00 נגיע לבואנוס איירס.

 מחר על הבוקר נארוז את עצמנו מחדש ונטוס לפוארטו איגואסו- מתחיל הפרק הטרופי של המסע.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה