מסלול חד יומי בפוקון

הטיפוס לוויאריקה המדהים ביופיו בפוקון יוצא פעמיים ביום: בשעה 7 בבוקר ובשעה 4 בבוקר. אני רוצה להמליץ בחום על העלייה המוקדמת יותר! כשיוצאים בשעה 4 אמנם מוותרים על הפריבילגיה של עלייה ברכבל (למי שחושש - הרכבל מכסה חלק קטן בכל מקרה ולא עוזר בצורה משמעותית בכל מקרה) והפרס הגדול מכולם הוא הגעה לפסגה ראשונים כאשר לפניכם ואחריכם נוף יפה של שלג לבן ולא של מאות מטפסים אחרים כמו שרואים מי שיוצאים בשעה 7 בבוקר. שווה לקום מוקדם בשביל להרוויח את החוויה הזו קצת פחות תיירותית ועמוסת קבוצות!

בקצה פוקון, לא רחוק מהרחובות שלה. ישנו אגם כייפי ויפהפה. אם רוצים אפשר להשתכשך בים, אם לו אז מספיק רק לשבת ולצפות בו או לקחת שיט קצר על סירה עם מקומי...מקום יפה ושקט להעביר בו בכיף כמה שעות.

כל מוצ'ילר אשר מגיע לאזור צ'ילה שומע על העיירה פוקון, כפר תיירותי ושליו שנראה כאילו נלקח מבוואריה. במקום הוסטל צפוף ישנים בצימר מפנק, עושים קפה בלגונה הקרובה וכמובן מטפסים עד פסגת וולקנו ויאריקה המושלג, אשר גם הוא נשקף מהחלון.

הטיפוס עולה לישראלים, פלוס כל הציוד, 60 דולר. מחיר שווה לכל נפש וכולל ציוד רב כמו מעילים כפפות ונעליים. ישנן שתי דרכים לדרת מההר, על התחת, במקרה הזה מאוד מומלץ לבקש מהסוכנות סוג של פלסטיקים עליהם מחליקים וכך מגבירים את המהירות או להשכיר ציוד סקי, סנובורד או מחליקיים, שעולים באיזור ה - 24 דולר, לטפס איתו על הגב, לא קל, ולרדת בגלישה מושגעת עד למטה.

זוהי אופציה שלא הרבה מכירים ואני מצאתי אותה כיפית בהרבה, אך חשוב לזכור שהיא מתאימה רק לאנשים בכושר טוב יחסית שלא יתרגשו מהמשקל הנוסף.

הר הגעש וויליריקה חולש על כל אזור פוקון והאגמים מסביב לעיירה היפיפיה הזו. הטיפוס על ההר הוא מתוכנן ודורש ציוד מיוחד כגון נעלי טפוס מיוחדות וכן חליפת סערה. כמו כן, דוקרנים להליכה במקרה של שכבת קרח וכן גרזן קרח לסיוע ביציבות ובלימה בעת גלישה וכמובן כפפות וכובע פליז וקסדה.

לישראלים אני מציע לטפס עם הסוכנות של גדעון - לימאי טורס, שנמצאת במרכז העיר. יש לו ציוד טוב הנעליים באיכות גבוהה מסוג בסט -הרד, ומה שחשוב הוא שהמדריכים מצויינים דוברי אנגלית ואחד מהם גם עברית - הוא היה בארץ ומבין גם את השפה וגם את הרוח הישראלית.

חשוב לדעת שכשאתם מטפסים עם גדעון אין לכם בעייה שיסדרו אתכם שהרי הכל מוסבר בעברית -- למשל אם עולים ברכב להר ואין טפוס בגלל מזג האויר כמובן שחוזרים לפוקון ואז יש החזר מלא או ששומרים את הזכות לטפס ליום המחרת ואין תשלום על הנסיעה להר -- במשרדים אחרים אין הדבר כך וגובים תשלום אפילו אם לא היה טפוס להר

מכל מקום אני מציע למטפס לעלות בקצב אחיד ולהתמיד בהליכה זה יעיל וחוסך כוחות - ההגעה לפסגה היא טופ מרשים שכל העולם נמצא סביבך. הירידה מתבצעת חלק בהליכה והרוב בגלישות על התחת מה שהופך את הירידה למהירה עם הנאה מרובה

אז שנסו מותניים ועלו בהצלחה

דוד בן דור

ציוד נחוץ: נעליים, קרמפונים (דוקרני קרח לנעליים), גרזן קרח, חליפת טיפוס, כובע פליס, מסנן נגד שמש, כפפות פליס ומסכת גז. 

הקרינה בהר חזקה מאוד משלוש סיבות:

א. הגובה- הפסגה של הויאריקה היא יותר מ-2,800 מטרים ובגובה כזה שכבת האטמוספרה שמסננת קרינה הולכת ופוחתת. 

ב. שלג- השלג פועל כמו מראה ומחזיר את הקרינה מלמטה. לכן צריך, למרוח מסנן קרינה במקומות מוזרים כמו האוזניים, הנחיריים והסנטר.

ג. החור באוזון- הבעיה הגלובלית החליטה להתייצב מעל אזור האגמים של צ`ילה ו``לטגן`` את כל הנופשים שבאים להשתזף בחופים.

לויאריקה צורה קלאסית של הר געש חרוטי כשהמדרון הולך ונהיה תלול ככל שמתקרבים לפסגה. הפסגה קטומה ובה נמצא הלוע של הר הגעש.בגלל הצורה הזו הטיפוס הולך ונהיה יותר קשה ככל שמטפסים. סוף סוף למעלה! הריח של הגזים מהלוע חזק ולא נעים, מזכיר ריח של רימון עשן.

לוע הויאריקה: לויאריקה יש מבנה וולקני מיוחד שכמותו יש רק ל- 10 הרי געש בעולם: כיס לבה קטן פעיל וגבוה שבו הלבה עולה ויורדת (כמו בכספית של מדחום) וכיס לבה גדול ורדום שנמצא נמוך יותר, ופעם בכמה שנים מתפרץ.

כיף לשבת על הפסגה לנוח ולתצפת על הנוף למזרח - לכיוון ארגנטינה ולצפון ולמערב - לכיוון פוקון, העיר ואגם ויאריקה.