שלום חברים,
אז אני וחבר שלי נהיינו אמיצים והחלטנו ללכת לראס א שטן לכמה ימים. בדיוק כמו בימים הטובים.
עברנו את הגבול במוצאי שבת. המעבר היה שקט ביותר והלך חלק.
מכיוון שהגענו בשלוש בלילה לחוף לא ידענו אם יש עוד ישראלים ובאיזה חופים, אז התמקמנו בחוף של הראס.
בבוקר התגלתה לנו התמונה: בקושי יש תיירים בסיני! לא רק ישראלים לא מגיעים לשם.
היתה אחת מווילס אחד מאתיופיה שני מבוגרים נחמדים מקהיר ועוד קבוצה רועשת מקהיר.
אתם שואלים על כמות הישראלים? זהו, שאנחנו היינו הישראלים היחידים.
הרבה חושות על החוף נסגרו ופורקו, והיה דיי עצוב לראות את זה.
בסך הכל האווירה היתה טובה ביותר ולא הרגשנו שום פחד, היה לא נעים מהקבוצה מקהיר והיה קצת חשש מהם אבל לאחר שהם עזבו,
היה הרבה יותר כיף.
בערים נואייבה ודהב לא נסענו לבקר כי לא ידענו מה מצפה לנו בערים.
הבדויים שם צמאים לישראלים, ומההתרשמות שלי אין ממה לפחד. (כמובן שזאת לא המלצה, כל אחד יעשה מה שבראש שלו..)
בלילה יש שקט מטורף ואם יושבים על החוף עם כוס תה טובה ושומעם את הגלים, זה הדבר הכי מרגיע בעולם.
בסופו של דבר לא התלהבנו ממש מהחוף עצמו שישנו בו, ואני ממליץ לאנשים להגיע ביום ולראות איזה חוף הכי מושך אתכם מבחינת האנשים שנמצאים בו.
ביום הראשון, שלא היה לנו כח לקבוצה מקהיר, הלכנו אל מוסא ושיחקנו איתו יניב ושש- בש היה כיף חיים ויש מצב שבפעם הבאה אלך אליו.
לסיכום!
סיני זה אי של שפיות מכל הטירוף מסביב. לא היה טרוריסטים ושום בטיח אלא רק הרבה אנשים נחמדים.