היום בדיוק לפני שלוש שנים הלכתי לישון עם פרפרים בבטן, לא ישנתי טוב מלחץ, כי בבוקר לקחתי את המוצ'ילה הסגולה הכבדה, את ההורים ואחותי- והגענו לנתב"ג. אחרי חיבוקים ונשיקות ודמעות עליתי על מטוס עם כרטיס לכיוון אחד, לראשונה בחיי, לבד. לא ידעתי לכמה זמן אני טסה. חשבתי אולי חודש, גג חצי שנה.
נשארתי מעל שנה במסע של חיי.
יש רגעים בחיים שהגוף מוביל אותך הרבה לפני הראש. שהלב יודע מה נכון. שיש לך קריאה, כזאת חזקה, שאת לא יודעת אפילו להסביר אותה- לצאת לדרך. הרגשתי את זה בחזה, הרגשתי את זה בבטן. "למה דווקא בחרת בקוסטה ריקה?" לא ידעתי להסביר, אבל היה לי הביטחון להרגיש ששם אני צריכה להתחיל. ומה עוד ידעתי? שזה לא באמת משנה המקום, זה משנה מה אני מרגישה ומה אצור בדרך הזאת.
כל מדינה לימדה אותי משהו, כל מפגש עם אנשים לימד אותי משהו. לבוא עם לב פתוח להכיר, לראות דרכים אחרות לחיות, להבין שיש שאפשר לחיות אחרת, שאני רוצה לחיות אחרת.
אם תשאלו אותי למה אני ממשיכה לטייל בעולם? למה אני עושה את זה למרות שזה מעייף אחושלוקי, ויכול ממש להתיש, ויש לילות שאני לא ישנה כי אני מוצאת שערה במיטה ואז הלך הלילה (ואני תמיד מוצאת שערה במיטה), או שאני צריכה לפרוק ולארוז ושוב ויואו, איזה כבד התיק הזה (ולמה כבר לא למדת לארוז כמו שצריך?!). כל פעם מחדש להתחיל הכל מהתחלה. שוב להיות נחמדה, להכיר אנשים חדשים, לייצר לעצמי סביבה למרות שאני לא מכירה אף אחד, ואז לעזוב, ואיזה עצוב זה הפרידות. וכל המסעות האלו- זה דורש כל כך הרבה אנרגיות!
אז למה בכל זאת להמשיך? כי החיים קצרים בשביל לא ללכת אחרי הלב. כי זה גורם לי להרגיש חיה. כי אני פוגשת מלא אנשים מכל העולם, ונוצרים קשרים כל כך מיוחדים. כי אני כל כך אוהבת לראות עולם. כי אני אוהבת לצאת אל הלא נודע ולתת ליקום להפתיע אותי. כי כל האתגרים האלו שאני מצליחה להתמודד איתם מלמדים אותי כל כך הרבה, ועוזרים לי לצמוח.
3 שנים עברו מאז, וכמה אני עברתי מאז.
תודה על אחת הבחירות האמיצות שלקחתי בחיים, ללכת אל הלא נודע ולסמוך על עצמי ועל הדרך שתהיה בדיוק מה שאני צריכה.
ואם אנחנו עוד לא מכירים אז, היי! נעים מאוד, אני אלה אוסמו, בעלת SOLA- מיזם עסקי חברתי שמעודד נשים לטייל לבד בעולם. בת 35, במקור קיבוצניקית מגרופית שבערבה, נוודת דיגיטלית, יזמת ומרצה. עד לפני כ-4 שנים עברתי באינספור מסלולים במגזר הציבורי וטיפחתי קריירה חברתית, מעצימה ומשפיעה. סללתי את דרכי כאישה וכבת אדם בנחישות ועם גב זקוף, אבל אף אחד מן המסלולים שתיארתי עד כה לא שינה את חיי כמו ההחלטה ה"בלתי שפויה" :) שלקחתי לפני כ-4 שנים - לעזוב הכל ולצאת לטייל בעולם. לבד. לטייל לבד בעולם - זו רכבת ההרים המפחידה והטובה ביותר עליה עליתי. רכבת שהעניקה לי את כל מה שמעולם לא חשבתי שיהיה לי, שהפכה אותי לבעלת עסק, לנוודת דיגיטלית ולמגשימת חלומות סדרתית, רכבת שחיזקה והעצימה אותי באינספור דרכים ובעיקר לימדה אותי שאין משהו, או מישהו, (מלבדי) שיוכלו לעצור אותי מלהגשים את חלומותיי.
מוזמנים לעקוב אחרי המסע שלי באינסטגרם ובפייסבוק:
https://www.instagram.com/ellaosmo.sola/
https://www.facebook.com/ella.osmo/
לפרטים על תכנית הליווי באתר האינטרנט של סולה- נשים מטיילות בעולם:
