לסיום המסע שלי בארה״ב - בסוף קיץ 2022, תכננתי לבלות בשטח עוד 2 לילות, תוך שילוב של 2 מסלולים די קצרים (כל אחד מהם ניתן להליכה גם כמסלול יום ארוך).
המסלול הראשון שבחרתי - Naturalist Basin ב- High Uintas Wilderness, יוטה: https://www.alltrails.com/trail/us/utah/naturalist-basin?u=m
מכיוון שהיעד שסימנתי לי ללינה - Morat Lakes, נמצאים רק כ- 10 ק״מ (פרופיל גבהים: +250מ׳ / -140מ׳), לא מיהרתי להגיע ל- trailhead שלי בסמוך ל- Hayden Pass על ה- Mirror Lake Scenic Hwy.
ב- 12:30 העמסתי תרמיל, רשמתי את עצמי ב- hiker's log, ויצאתי לדרך.
ההרים/הצוקים המרשימים שרואים מהכביש משני צידי Hayden Pass יצרו אצלי ציפייה גדולה - אבל המסלול מתחיל ביער. ויש מעט נופים.
השביל מתחיל במגמת ירידה במשך כ- 2 ק״מ - ואחכ משנה מגמה לעלייה. בפועל, הוא עולה ויורד לסרוגין, באופן מתון, ואין שום קושי.
אחרי התחלה ירוקה, השביל נכנס לאיזור שבו התחוללה שריפה.
בהתחלה יש מעט עצים שרופים קלות - והרבה עצים צעירים ורעננים. אבל בהמשך - אני מגיעה למקטע שרוף לגמרי. הכל שחור ומפוייח - העצים והקרקע. הרבה שרידי עצים עומדים עירומים, כמו גחלים שחורים; אחרים - קרסו והם שוכבים מתים על האדמה. זה מעט מזעזע...
כ- 3 ק״מ אחרי היציאה לדרך אני מגיעה לאגם Scudder הקטן.
מראה האגם, על מימיו התכולים-צלולים - בלב ליבו של היער השרוף, הוא סוריאליסטי מעט.
ליד האגם אני פוגשת נקר חרוץ. זה עומד על גזע עץ מפויח ו״חופר״ בו במרץ.
גם צ׳יפמאנק קטן בחר להשאר כאן ביער המפוייח והוא מצייץ בקול כשאני עוברת לידו בשביל.
בסהכ, המקטע הלא קצר ביער השרוף גם די מעניין...
ותודות להעדר כסות עלים, הנוף פה נפתח אל ההרים היפים שמקיפים את היער.
יצאתי לשביל בצהרי יום ראשון - לקראת סיום הסופ״ש. כך שבערך בשעה הראשונה, פגשתי לא מעט מטיילים שבאו מולי. חלקם עם תרמילים גדולים, אחרים מטיילי יום.
אלו נעלמו לחלוטין כאשר התקדמתי במעלה השביל (אחרי השעה הראשונה, ראיתי רק עוד 2 מטיילים, כבר ביום המחרת - כשכבר כמעט חזרתי ל- trailhead).
אחרי כשעה וחצי של הליכה, כשאני שוב ביער ירוק - הגעתי לנק׳ הפיצול בו השביל לכיוון Naturalist Basin מתפצל צפונה (צפון-מזרח) מהשביל עליו צעדתי עד כה - ה- Highline Trail.
השביל ל- Naturalist Basin ממשיל לטפס במתינות ביער. הקרקע סלעית מעט יותר.
אחרי כמעט 2 ק״מ (מנק׳ הפיצול), אני מגיעה לערוץ בו זורם במרץ נחל רענן.
במורד הערוץ, מעט מתחת לשביל, עומד אוהל שאת יושביו אינני פוגשת.
אני מורידה את התרמיל ועוצרת למנוחה קצרה ושתייה.
זוהי נקודת הפיצול למסלול המעגלי ב- Naturalist Basin.
השביל ימינה - מוביל ל- Jordan Lake, אגם גדול השוכן בצידו המזרחי של האגן.
כשאני מסיימת את ההפסקה, אני פונה פה שמאלה, בשביל שמשולט ל- Blue Lake השוכן בצידו המערבי של האגן.
אני מאוד קרובה עכשיו ליעד שבחרתי לי ללינת לילה: אגמי מוראט.
יש לי עוד עלייה מתונה קצרה, עד לאחו צהבהב שבו שוכן אגמון די ביצתי. אני חוצה את האחו, מאגפת את האגמון - ומטפסת מקטע תלול על צלע הר מעט מתפוררת.
בתום העלייה הקצרה - אני מגיעה לצמד אגמי מוראט הקטנים.
השביל עובר בין שני האגמים ואני מזהה במהרה חלקה ממש מושלמת ללינה משמאל לשביל ליד האגם השמאלי (מערבי).
אני מתלבטת מעט, מכיוון שקיימת פה מגבלה של לינה במרחק של 200פיט לפחות ממקור מים. חלקת הקמפינג הזו קרובה מידי לאגם המערבי. אבל אני מחליטה להשאר פה (יש סימנים מאוד ברורים של מחנה פעיל, כולל סימני מדורה) ומחלטיה להעמיד את האוהל החתיך שלי כ- 40מ׳ משפת האגם להערכתי.
האגמים שלצידם אני חונה נמצאים בגובה של כ- 3300מ׳.
יש די הרבה עצים מסביב - אבל אלו נמוכים ולא צפופים ויש הרבה ״קרחות״ יער; הנופים פתוחים ומאוד יפים - עם הרים מיוערים או קרחים שמקיפים אותי מכל כיוון, רחוקים יותר או פחות.
ההליכה לפה לקחה לי כ- 3 שעות (ברוטו) ומזה כשעתיים לא ראיתי נפש חיה.
אני לגמרי לבד, השלווה והשקט עצומים. רק אני והטבע שמסביב.
בשעות הבאות, אני מבלה בנקודת הקמפינג שלי בהנאה עצומה.
אני מטיילת סביב שני האגמים (יד עוד מקומות טובים לאוהל!), בוחנת את הצוקים, מתנקה קלות במים.
אני מקימה את האוהל ומארגנת את המחנה.
על שפת האגם שלי, קרוב לחלקת האוהל, יש סלע גדול ונוח לישיבה וגם גזע שוכב שמשמש לי כספסל - הללו הופכים לי לפינת בישול וישיבה.
יש רוח קרה וחזקה וברגע שנמצאים בצל - נעשה קר.
אני משנה מיקום, לפי הצל-שמש, עוברת בין ספסל העץ - לסלע ובחזרה. וגם מוסיפה שכבות לבוש חמות ככל שהערב מתקרב.
אני קוראת, כותבת, שותה ואוכלת... ובעיקר נהנת להתבונן בשמש שמשנה מיקום בשמים ובעננים ששטים להם גבוה למעלה.
היו לי במסע הזה לארה״ב כמה חוויות קמפינג טובות מאוד, למרות קשיי שינה - וזו אחת הנפלאות שבהן!
השמש נעלמה מתחת לצוקים כמה דקות לפני השעה 6 בערב (אע״פ שעדיין לא שקיעה). ומיד נעשה מאוד קר... (גם הרוח חזקה).
מיהרתי לאכול את ארוחת הערב שלי ולסיים את ההתארגנות שלי לקראת הלילה.
לבסוף, אפסנתי את כל הציוד ה״מריח״ ב- bear box שלי - אותו הנחתי במרחק מה מהאוהל, ונכנסתי פנימה.
השעה היתה בערך 6:30... ממש מוקדם כדי ״להתחפר״ בשק״ש. אבל אני הייתי מעט מודאגת מהטמפרטורות שצפויות לי בלילה והבנתי שהמשימה העיקרית שלי בשעות הבאות היא לשמור על טמפרטורת הגוף.
שכבתי וקראתי לי באוהל כשאני מציצה החוצה מידי פעם.
הגחתי פעמיים החוצה בערב.
היה שקט - שקט עוטף, נעים ומלטף שכזה, שקט ממלא-שמחה שכזה...
השמים היו צלולים - לפני ששכחה במידה ניכרת, הרוח לקחה איתה את כל העננים.
כיביתי את הפנס והלכתי לישון בערך ב 8:30.
קצת אחרי חצות התעוררתי. היה לי קר מאוד בכפות הרגליים וגם בכפות הידיים ובזרועות שיצאו מהשקש.
לבשתי את ה- down-jacket שלי וגם כפפות פליס ויצאתי החוצה; היה מאוד קר והאדמה מסביב היתה לגמרי קפואה. השמים זרועי הכוכבים היו כל כך יפים...
כשחזרתי לשקש נישארתי עם שכבות הפליס עלי, גם הכפפות וגם הג׳אקט. סגרתי את השקש, כולל הכובע שלו, וחזרתי לישון כשאני לגמרי ״חנוטה״.
ב- 3 לפנות בוקר התעוררתי שוב. ושוב היה לי קר! החלטתי לפתוח את שמיכת המילוט והתכסתי גם בה (בתוך השק״ש; בעיקר עטפתי את כפות הרגליים). סוף סוף היה לי נעים, אע״פ שכבר לא ממש חזרתי לישון...
הגחתי החוצה בערך ב- 7. היה כבר אור מלא - אבל השמש עדיין לא עלתה מעל להרים.
היה עדיין קר בחוץ ואני נשארתי לבושה בכל שכבות הלבוש שלי. הצמחייה הנמוכה היתה קפואה לגמרי - ממש מכוסה בקרח. גם על האוהל שלי היו כמה גדילים.
לשמחתי פנים האוהל היה יבש - לא היה הרבה איבוי בלילה. רק הליינר היה טיפה רטוב - בגלל שמיכת המילוט שלא מאפשרת נידוף.
הבנתי שזה היה הלילה האחרון שלי באוהל במסע הזה. הציוד שלי לא מאפשר לינה נוחה בטמפרטורות שכאלו (השקש שלי -5 extreme והאוהל חד שיכבתי ולא תורם ממש לטמפ׳).
מכיוון שכך, הרי שצפוי לי יום קצר מאוד וקל. החלטתי להשאר ולהנות מהמחנה שלי עוד קצת; עד שהשמש תעלה אל מעל להרים שמקיפים אותי ויתחמם קצת.
הכנתי לי דייסה ותה ונהנתי לצפות באגם ״שלי״ ובצוקים ״שלו״ נצבעים בצבעי הבוקר.
את הליינר (עשוי ממשי) ושמיכת המילוט הנחתי על שני שיחים - בשמש. עד שהללו התייבשו.
רק ב- 9:10 יצאתי לבסוף לדרך.
השביל ל- Blue Lake מטפס מיד מצפון ל- Morat Lake בחדות רבה מאוד על גבי מדרון מתפורר. אבל מדובר בעלייה ממש קצרצרה.
מראש המדרון יש נוף פשוט נפלא לאחור - אל צמד האגמים שהיו הבית שלי הלילה ואל היערות שמדרום - וההרים המרוחקים.
כמה צעדים אחרי סוף העלייה אני כבר ליד Blue Lake.
כאן למעשה מסתיים השביל הרישמי...
במעלה ה- Naturalist Basin אין בעצם שביל. יש שביל שמוביל ל- Jordan Lake בפינה המזרחית של האגם, ושביל אחר - זה שאני הלכתי בו - שמוביל לכאן, ל- Blue Lake בפינה המערבית שלו...
מי שרוצה לתור את ה- basin צריך ללכת off trail - לאורך קירותיו הצוקיים / סלעיים של האגן (תוחמים אותו בעיקר מצפון, ממזרח ומערב) ובין האגמים ששוכנים בו.
אני יודעת שכבר כתבתי בעבר שאני לא נוטה ללכת off trail - והינה אני שוב עושה את זה בטיול הזה...
אבל שוב מדובר במסלול מקובל מאוד!
ונתוני השטח מלמדים שמדובר בשטח מאוד קל להליכה וממש ״מתבקש״ לייצר פה מסלול מעגלי. למעשה - אין לי מושג למה אין מסלול רישמי כזה!
בכל אופן, במשך כשעה וחצי (לא ככ עקבתי אחרי הזמן פה...) טיילתי לי באגן - כשאני הולכת מאגם לאגם ועוקבת אחרי ההתקדמות שלי במפה. באמת שאין שום דבר מסובך בהליכה שם.
מזג האוויר היה ממש מושלם, הנוף פתוח וזה פשוט יופי של מסלול!
הלכתי לאט כשאני נהנת בטירוף מהטבע שמסביבי. רק אני, בלי אף אדם בסביבה.
הירידה ל- Jordan Lake היפיפה, בסוף ההליכה באגן, היתה טיפה תלולה, לפחות בנתיב שאני מצאתי לעצמי (שוב, מקטע ממש קצר).
לצד Jordan Lake הנפלא עשיתי הפסקה לשתייה ונשנוש. זה באמת אגם יפיפה, לפי מה שקראתי - הוא האגם הכי פופולרי ללינה בשביל הזה ואני יכולה להבין למה.
לא שמתי לב כמה זמן ישבתי שם לבדי ואני לא זוכרת אילו מחשבות מילאו לי את הראש אבל אני יכולה לדמיין שהן עסקו בעיקר בסיום המסע שלי בארה״ב - שמתקרב בצעדי הענק...
בסוף קמתי ו... אתם יודעים... העמסתי תרמיל וחזרתי לשביל (ליד אגם ג׳ורדן חוברים שוב לשביל ״רישמי״ ומשולט).
מהאגם הגעתי מהר לערוץ הנחל היפה ולנקודת הפיצול שבה פניתי לכיוון Morat Lakes אתמול.
עצרתי שם לעצירה אחרונה, כדי לאסוף מים למקטע ההליכה ביער.
האוהל הבודד עדיין עמד שם אבל שוב לא ראיתי את יושביו...
אספתי את עצמי - וחזרתי בשביל אל ה- trailhead.
את השביל - לפסגת הר טימפנוגוס שתכננתי להתחיל אחה״צ הזה (עם לינה ליד אגם Emerald שבמסלול), אשאיר להזדמנות אחרת...
(מדובר במסלול מאוד-מאוד-מאוד מומלץ וההר הזה בכלל נחשב ל״גולת הכותרת״ של כל האיזור https://www.alltrails.com/explore/trail/us/utah/mount-timpanogos-trail-from-aspen-grove?mobileMap=false&ref=sidebar-static-map&u=m)
את היום שהתפנה לי, ניצלתי לביקור - מוצלח מאוד! ממש מומלץ - ב- Antilope Island, על אגם המלח הגדול (Great Salt Lake) מצפון ל- Salt Lake City (שם התחיל והסתיים המסע שלי).
עד לשנה הבאה...
