יום שישי ה- 9.5.2025
...
בלילה ישנתי ב- b&b אחר מאשר לאה, מוניקה ואליזבט (מכיוון שאצלן במלון כבר לא היה מקום כשהזמנתי).
אחרי ארוחת הבוקר יצאתי לדרך, לבדי. אבל אחרי כמה דקות, עדיין ברחובות העיר, שמעתי קול קורא בשמי. הסתובבתי וראיתי את לאה :-)
במלון בו היא לנה לא הוגשה ארוחת בוקר ובמקומה הן קיבלו שובר לארוחת בוקר ב-בר-קפה שעל פניו בדיוק חלפתי.
המשכנו לצעוד ביחד.
היום התחיל בחזרה אל ה- hwy. צעדנו תחתיו ומעבר לגשר והגענו לשדות.
השדה הראשון אליו הובילה אותנו הדרך היה רטוב מאוד. השביל היה בסה״כ פס דקיק בין העלים.
נפרדתי מלאה שיצאה לדרך בסנדלים (וגרביים מתחת) והחליטה ללכת במעקף דרך הכבישים כדי לשמור על רגליים יבשות. היא עדיין סובלת מיבלות מחד ומאידך יש לה היום יום קצר מאוד (היא הזמינה לינה בעיר הקטנטונת Citerna). בשל כך היא מתכוונת ללכת ממש לאט ולעצור הרבה היום.
אני המשכתי לצעוד, שוב לבד, דרך השדה ואכן ״זכיתי״ לרגליים ספוגות להמשך היום :-)
אחרי מקטע קצר בשדות הגחתי לכביש שקט וצדדי.
הכביש הוביל אותי מכפר לכפר לצד שדות פתוחים בהם גדלים מיני יבולים ובינהם כמה כרמים, כצפוי.
חלפתי גם לצד חוות סוסים גדולה שבה סככת רכיבה ועוד מתקנים וכן אתר קמפינג. חנה בחוץ אוהל יחיד ו- 2 זוגות אופניים לצידו. בחור ובחורה ישבו על ספסל ליד עסוקים בהכנת ארוחת הבוקר שלהם.
בחלק מהכפרים היו כל מיני שלטים הקשורים בדרך שלי. חלקם שלטי עידוד ל׳פלגרינוז׳ (׳צליינים׳ באיטלקית), אחרים הכילו כל מיני אינפורמציה (שלא הבנתי) או איורים בעלי אופי דתי.
פגשתי כמה גברים מבוגרים שטיילו עם כלביהם (המבוגרים לא פחות...) בניחותה לאורך הכביש ״שלי״.
פה ושם חלפה מכונית או טרקטור או כלי חקלאי אחר. מדרכה היתה, אם בכלל, רק בכפרים - אבל לרוב יש שוליים נוחים. המכוניות לא הפריעו לאווירה השלווה במקטע הזה, לשמחתי.
לבסוף הגעתי ליישוב מעט גדול יותר בשם Fighille.
עד כה הדרך היתה שטוחה כמעט לחלוטין.
מכאן, ידעתי - אני מתחילה לטפס. השיפוע היה משמעותי, עדיין לצד כביש שקט בנוף נעים.
את Citerna - שהיא hill town קטנטונת, יפה מאוד - רואים מהדרך הרבה לפני שמתחילים לטפס אליה. דווקא במהלך העלייה היא נעלמת מהעין - עד שמצאתי אותי פתאום בכניסה לעיר.
שכחתי לציין שחילקתי את היום ל- 2 חלקים. Citerna נמצאת באמצע ובה תכננתי לעשות הפסקה ארוכה.
תודות למיקום של העיר הקטנה, בראש הר קטן / גבעה - הפיאצה המרכזית של ציטרנה, מוקפת החומה, היא בעצם סוג של מרפסת שמשקיפה מלמעלה על כל העמק העצום שלמטה. הנוף פתוח לאחור, ממש עד סנסקולפרו וזה די מגניב להסתכל לאחור אל הדרך שעברתי מהבוקר, בקצת יותר משעתיים וחצי. (התמונה בראש הפוסט הזה - היא של הנוף מהמרפסת הזו).
התכנית שלי היתה לבלות פה שעה-שעתיים, במנוחה ובביקור בעיר. אולם, פרט להיותה יפה ומטופחת מאוד, מדובר בעיר ממש פיצפונת. למעשה יש לה רחוב מרכזי אחד, לא מאוד ארוך, שקט ורגוע לגמרי, וכמה סמטאות קטנטנות. היא בקושי בגודל של כפר ואין המון מה לראות / לעשות בה.
הסתפקתי במנוחה ארוכה בבר-קפה אשר בפיאצה המרכזית וכ- 20 דקות של שיטוט ברחובות.
כבר עברתי מעל למחצית המרחק להיום - וגם החלק השני של ההליכה לא צפוי להיות מאתגר במיוחד. כמו כן, הזמנתי לי מקום לינה באיזה מבנה ארמון/מבצר ישן ששופץ למלון, באמצע שום מקום. כך שאין הרבה עניין סביב מקום הלינה שלי. גמרתי אומר לצעוד את החלק השני של היום לאט, ככל שאצליח.
בסביבות 11:30 עזבתי את Citerna דרך השעה בחומה, בכיוון מזרח (הצד ׳השני׳ בהשוואה לזה דרכו הגעתי).
ביציאה מהעיר נשקף אלי נוף מרהיב של גבעות אומבריה הירוקות!
כן, כן - לא טעיתי - אני כבר לא בטוסקנה. את הגבול בין המחוזות חציתי היכנשהו בדרך ל- Citerna, מכאן אני צועדת ב- Umbria.
והמראה ברגעים הראשונים - הבטיח רבות.
מורדות ההרים התחתונים והעמק כולו - מחולק לשדות המופרדים ע״י שורות של עצים ויישובים קטנים. המראה צבעוני ורענן ומשובב נפש ממש.
כשאני מתארת את המראה כ׳צבעוני׳ אני מתכוונת בעיקר למגוון של גווני ירוק. אבל לא רק - הכפרים הם כרגיל כפרי אבן בהירים ופה ושם יש מרבד או ״גוש״ של פרחים בד״כ בצהוב או לבן. את אלו ׳מכסים׳ מלמעלה השמים שהיו כחולים משובצים בעננים לבנים גדולים.
כל המקטע היה פתוח מאוד ולגמרי לגמרי מקסים!
צעדתי בהנאה מוחלטת במורד הגבעה כשאני עוצרת כל הזמן להסתכל לאחור ובעצם לכל הכיוונים.
היה שקט ומושלם, באמת מושלם.
כסיימתי לרדת, חציתי את הכביש בתחתית העמק (זהו עמק צדדי שמתחבר ל- Tiber Valley העצום) והתחלתי לטפס, בשביל עפר, בצד השני.
אמנם עברתי לטפס - ומהצד השני של העמק הצדדי - אבל הנוף המשיך להיות פתוח ומהפנט כל הזמן.
מבין המקטעים הפתוחים בדרך כולה - המקטע שאחרי צ׳יטרנה היה בקלות אחד המוצלחים!
נהנתי מאוד ועבורי השיפוע היה נוח.
לא ברור לי איך הצלחתי לארגן לעצמי לינה במלון 4 כוכבים מוצלח ביותר שממוקם בטירה/ארמון ישן ששופץ בטוב טעם שכזה בעבור 55 יורו בסה״כ (כולל ארוחת בוקר; חדר זוגי). כשהזמנתי את הלינה בסה״כ חיפשתי מקום שמחלק טוב יותר את ההליכה מ- Sansecolpro ל- Citta di Castello מאשר Citerna. ראיתי שהציון של המלון גבוה והמחיר התאים לי אז פשוט הזמנתי. לא ממש שמתי לב לפרטים (לא ראיתי שזה מלון 4 כוכבים עם בריכה וסאונה חח).
אבל זה מה שקרה ואני... התמודדתי עם המצב ממש טוב ! ;~)
הגעתי מוקדם אז המתנתי קצת לחדר שלי במרפסת הצופה אל ה- Tiber Valley.
אחרי התארגנות בחדר יצאתי לטייל קצת בחצר של המתחם היפיפה וגילית את ... הבריכה. אני לא מצויידת בבגד ים - אבל זה לא משהו שיעצור אותי (בטח לא כשאני לבד פה). חזרתי לחדר, לקחתי את ׳נעלי הבית׳ ואת ׳חלוק הבריכה׳ שהמתינו לי שם (ועכשיו גם הבנתי למה...) וקפצתי למים בבגדים תחתונים.
אח״כ חזרתי לחדר, כיבסתי את כל הבגדים שלי ותליתי אותם בכל החלונות ונהנתי ממנוחה ארוכה. {במקביל - חיפשתי ואף הזמנתי לי טיסה חלופית לזו של ריינאייר שבוטלה בעקבות הטיל החות׳י שפגע בנתב״ג לפני כמה ימים.}
עד שסוף סוף נפתח המטבח לארוחת ערב (רק ב- 7:30).
כצפוי, המחירים במסעדה היו גבוהים מכפי שאני רגילה (ומעדיפה להוציא על מזון) וכל האווירה היתה די מפונפנת ומאוד ׳לא אני׳. אבל נערכתי מראש והבאתי איתי קצת אוכל שכבר אכלתי בחדר תוך כדי המתנה, כך שהסתפקתי במנה אחת (שהיתה קטנה ומעוצבת אבל ממש טעימה).
המסעדה ממש גדולה והיתה די ריקה. כשאני ירדתי לאכול היה עוד שולחן אחד בו ישבה משפחה קטנה ועוד שני זוגות הגיעו בהמשך. צליינים - לא היו פה. חוץ מאחת ;~)
שמתי לי אזניות והאזנתי לפודקאסט ונהנתי מהאוכל וגם מהנוף המהמם שנשקף מכל חלון.
נק׳ התחלה: Sansecolpro.
נק׳ סיום: Borgo di Celle.
מרחק: 21~ ק״מ.
עלייה: ~570מ׳.
ירידה: ~420מ׳.
זמן הליכה (נטו): 4:50~ שעות.
...
כל היום היה מוצלח מאוד אבל הסיפתח שסיפקו גבעות אומבריה - וואו...
