בדרך לפארק ויגלנד Vigelandsparken אנחנו עוברים ליד בניינים מהמאה ה-16,17,המדריכה מספרת על פעילויות החורף ביניהן סקי ,מקפצות וספורט חורף מגוון.
באוסלו נמצאת המקפצה הכי גבוהה בעולם Holmenkollen הולמנקוולן שנבנתה בשנת 1892. גובה המקפצה בבנייתה היה 21 מטר. היום גובהה 145 מטר,המקפצה נבנתה לרגל אולימפיאדת החורף שהתקיימה כאן.
התחרויות מתקיימות בפברואר מרץ. לילדים יש חופשה של שבוע לתחרויות. סרט מיו טיוב להמחשה.
בדרך לפארק ויגלנד אנחנו עוברים יד השגרירויות, ועוד
זכויות למפה לגוגל כאן
גוסטב ויגלנד נולד למשפחה כפרית בעיירה מאנדאל. עיירה קטנה בדרום נורווגיה. בגיל 15 אביו גילה שיש לו כישרון
לגילוף בעץ ושלח אותו לאוסלו לשמש שוליה לפסל ידוע. עם מות אביו חזר ויגלנד למאנדאל כדי לתמוך במשפחתו.
הוא עבד כשנתיים בחווה המשפחתית ובמהלכן הכין תרשימים של פסלים עתידיים שלו.
הוא לקח עמו סקיצות אלו ב- 1888 כאשר חזר לאוסלו נחוש להיות פסל מקצועי.
בּריניוּלף בֶּרגסליֶאן, לקח את ויגלנד תחת חסותו. בזכות מלגה שקיבל,ערך ויגלנד מסע באירופה בשנים 1896-1891
במהלכן ביקר בקופנהגן,פריז,ברלין ופירנצה בהן עבד ונפגש עם אמנים רבים. ויגלנד הושפע מאוד מאוגוסט רודן ומעולם
לא נפגשו. משאזל כספו שב ויגלנד למולדתו והחל לפסל למחייתו.
הוא הציג את תערוכתו הראשונה בין 1894 ל 1896 ותרם לעבודות שחזור קתדרלת נידארוס בטרונדהיים.
הוא שב לאוסלו וקיבל מהעירייה סטודיו נטוש בו יוכל לעבוד. עם ההכרזה על עצמאותה של נורווגיה ב-1905,
היה ויגלנד המפורסם שבפסלי המדינה. הוא התמחה בעיקר בפיסול בני אדם ובאותה תקופה פיסל כ-100 פורטרטים ביניהם של אישים סקנדינבים ידועים כגון הנריק איבסן סנורי סטורלוסון ואלפרד נובל.
בפארק ויגלר יש 500 פסלים.
בשנת 1921 חלה תפנית בחייו של ויגלנד. עיריית אוסלו החליטה להרוס את הסטודיו בו עבד.
לאחר מאבק ממושך נחתם הסכם בין הצדדים. עיריית אוסלו הבטיחה לספק לוויגלנד סטודיו חדש ורחב ידיים בו יוכל
ללון ולעבוד, ובתמורה יתרום ויגלנד לעירייה את כל עבודתיו העתידיות.
פארק ויגלנד מורכב מ – חמישה חלקים עיקריים. שער הכניסה,הגשר,המזרקה,"מעגל החיים" והמונולית.
שער הכניסה לפארק פוסל על ידי ויגלנד והוא כולל חמישה שערים גדולים ועוד שניים קטנים למעבר הולכי רגל.
גשר באורך 100 מטרים ו-15 מטרים רוחב. הגשר מעביר את המבקרים מעל אגם קטנטן והוא בעצם שיפוץ של גשר ישן שכבר היה במקום. על הגשר החדש פיסל ויגלנד 58 פסלי ברונזה ביניהם מבוגרים וצעירים יחד או לחוד בשלל מצבים ומצבי רוח. בגשר נמצא הפסל "ילד זועף", שעל אף גודלו הקטן הוא אחד מהפופולרים בפארק.
המזרקה הייתה אמורה לקשט את רחבת הפרלמנט הנורווגי. בגלל אילוצי מקום,הוחלט להציבה בפארק.
המזרקה מעוטרת ב-60 תבליטים המציגים את מעגל החיים. על השוליים שלה נמצאים 20 פסלים בהם נראים עצי ענק דמויי עצמות המחזיקים ילדים קטנים. היצירה מבטאת את הרעיון שממוות נוצרים חיים חדשים. העבודות על המזרקה
ארכו זמן רב - מ-1906 עד 1947.
היצירה האחרונה בפארק היא "מעגל החיים", העשוי ברזל ומורכב ממספר דמויות אדם המחזיקות זו את זו ויוצרות צורת עיגול,המסמל את מעגליות,וכתוצאה מכך נצחיות החיים.
גולת הכותרת של הפארק הוא המונולית שגובהו 14 מטרים וחולש על הגבעה הגבוה ביותר בפארק.
ויגלנד פיסל דגם בגודל מלא של היצירה במשך עשרה חודשים, ועטף אותו בטיח. באותו זמן הובאה אבן גרניט אחת במשקל כמה מאות טונות ממחצבה ליד העיר האלדן שבדרום-מזרח נורווגיה, לצורך בניית הפסל (מונולית הוא פסל העשוי מאבן אחת בלבד). הדגם הוצב ליד האבן ב-1929, והעבודות החלו. שלושה סתתי-אבן עמלו מדי יום עד להשלמת היצירה ב-1943. בטקס הסרת הלוט נכחו 180,000 צופים שבאו לחזות בפלא.
ויגלנד עבר לסטודיו החדש ב-1924, ואת עשרים השנים הבאות הקדיש לפרויקט עד למותו ב-1943.
בהתאם להסכם עברו פסליו לחזקת העירייה. כיום הם פתוחים לקהל הרחב בפארק ויגלנד.
הסטודיו עצמו הפך ל"מוזיאון ויגלנד" המציג פסלים מוקדמים שלו וכן תבניות מגבס, תחריטי עץ ותרשימי הכנה.
אחיו, עמנואל ויגלנד, היה גם הוא פסל, אם כי מפורסם פחות. מבין עבודותיו ניתן למנות את הוויטראז'ים שבקתדרלת אוסלו. מרבית יצירותיו מוצגות במוזיאון עמנואל ויגלנד באוסלו
המונוליט
ביציאה מהפרק המדריכה נפרדת מאיתנו ואנחנו הולכים ברגל אל הכיכר המרכזית
אנחנו הולכים ברגל ברחוב Karl Johans Gaten שהוא הרחוב המרכזי של אוסלו זה הוא רחוב ארוך שעובר מהתחנה המרכזית של אוסלו עד לארמון המלך. משני צדדיו נמצאים הרבה בתי קפה, מסעדות וחנויות וצריך זמן לשיטוט ברחוב ובסמטאות היוצאות ממנו. בין המבנים הבולטים שנמצאים ברחוב זה בניין הפרלמנט,אוניברסיטת אוסלו והתיאטרון הלאומי.
הכיכר המרכזית היפה.
בדרכנו מרכז נובל לשלום שהוקם בשנת 2005.
זהו מוזיאון שמתעד את פועלם של 118 הזוכים בפרס נובל לשלום. בנוסף לתצוגה של הזוכים בפרס,מתקיימות במרכז תערוכות מתחלפות. המרכז מקיים בקיץ 4 סיורים מודרכים ביום ובהם ניתן הסבר על ההיסטוריה של הפרס,על אלפרד נובל ועל צוואתו. בקומה השנייה מוצגת תערוכת צילומים של הזוכים בפרס באותה שנה. לא ביקרנו במקום.
היינו רעבים וחיפשנו מסעדה ברחוב הציורי. התיישבנו במסעדת ברסרי בה מצאנו מקום נגיש. רוח חזקה וקרה התחילה לנשוב. החלטנו להיכנס אל המסעדה פנימה. העלו אותנו לקומה שניה. התיישבנו ליד שולחן נאה במסעדה הצרפתית.
לצערינו,גילינו שהתפריט צנוע ולשניים מהסועדים לא היה מה לאכול. ביקשנו סליחה ועזבנו את המסעדה בצער רב.
עשינו טעות שלא בררנו את התפריט לפני שעלינו, הקור והעייפות הם כנראה הגורם.
זו פעם ראשונה שאני עוזבת מסעדה. לא נעים אבל לא הייתה ברירה. בסופו של שיטוט מצאנו מסעדה נגישה,מסעדת EGON . אתר האינטרנט כאן התפריט היה עשיר ולכן נכנסנו.
הזמנו 2 המבורגרים ומנה אחת פילה בקר. השאר הזמינו דגים. הפילה למרות בקשה מפורשת ללא תבלינים הגיע
עם פלפל שחור והוחזר למטבח. לאחר זמן קצר חזר שטוף במים ומחומם מעט, גם הציפס היה רופס וחציו נשאר בצלחת.
היינו עייפים ולא רצינו לריב עם המלצר. אנחנו לא היחידים שהשארנו מזון בצלחת. לא מתאים למסעדה ברמה כזו.
נשארנו רעבים ואת ההשלמה עשינו שהגענו חזרה למלון.
בדרך חזרה למלון נכנסנו אל מרכז הקניות הגדול בסביבה ויצאנו בלי לרכוש כלום.
המראות בדרך והמזרקה היפה של אוסלו.
הגענו למלון Scandic St. Olavs plass אתר המלון. St. Olavs Plass 1 | P. B. 6981, אוסלו 0165, נורווגיה
המשך יבוא
חלק 1 , חלק 2 , חלק 3 , חלק 4 , חלק 5, חלק 6 ,חלק 7,חלק 8,חלק 9,חלק 10,
