”בית בירה“

גרמניה מזוהה, בין היתר, מבחינה גסטרונומית, עם נקניקיות ובירה. הנקניקיות, דומה, הן המאכל הלאומי שם ובכל אתר ובכל פינה אנשים נוגסים בנקניקיות, הן כחטיפים או נשנושים והן כארוחה מרוכזת עם פירה או בעיקר עם כרוב חמוץ, הרבה כרוב חמוץ. לנקניקות ריח מפתה ומראה שקשה לאדם רעב או מוכה טעם של בירה לעמוד בפניהן.

חוויה בלתי נשכחת לכל תייר היא ביקור באחת מהמסבאות - בתי בירה - ברחוב הראשי במינכן, דומני שבמריאןפלאץ - הכוונה למעין אולם ענק עם ספסלים לאורך שולחנות ארוכים שסביבם מתכנסים ומתקבצים החל משעה 11 בבוקר, ובהמשך הזרם מתגבר, שותי הבירות הענקיות וזוללי הנקניקיות ובולסי הפרצלים והשניצלים - וגם תיירים רבים.

ובכן, קחו טיפ בגדול ותדעו לשחק אותה בקטנה: אל תפספסו ביקור בבית בירה והרשו לעצמכם כוס אחת, אפילו גדולה, של בירה קרה עם ים של קצף העולה על גדותיו ואולם אל תגעו ואל תתפתו לנקניקיות. רעייתי ואני שוחחנו בעניין זה עם שלושה רופאים ממינכן, כולם גרמנים שהוזמנו ערב אחד לידיד יהודי שלנו, והסיפורים והתיאורים שלהם על ה"מזון" המתקרא נקניקיות היו פשוט מבחילים ומדאיגים. 

מדובר, חד וחלק, במאכל פסול ומזיק! בקיצור, קחו בירה, קחו עוד אחת, הזמינו פרצל מלוח, ואם אתם רעבים באמת הזמינו גם "שניצל וינאי" עם מחית תפוחי אדמה או צ'יפס. אל תכניסו לפה את הנקניקיות נקודה!

אגב, הזלילה והסביאה בבית הבירה מלווה בשירה קולנית ורעשנית, הפנים כולם סמוקים ונגינת האקורדיון והתזמורת המוזרה עושים את שלהם!