”מציאת מקומות לינה למשפחה בויאטנם“

לרוב, רובם מכונסים באותם אזורים. סוג של כלובים תיירותיים. יש כמה דרכים למציאת מלון:
א. מראש, באמצעות האינטרנט, דרך אתרי מלונות או בעקבות המלצות של מטיילים באתרי מטיילים.
ב. בהתאם להמלצת הלונלי פלנט. הספר מאוד מסודר. קטגוריית הלינה מחולקת לפי תקציב (נמוך, בינוני וגבוה). הנמוך = מתחת לכל ביקורת (לפחות כמשפחה. לא טרחנו לבדוק יותר מדי), הבינוני הוא פחות מסביר. באמת בינוני (לפחות בפעמיים שבדקנו) והגבוה - גבוה מדי בשבילנו. אנחנו בילינו בין הבינוני לגבוה, בהתאם למה שיש למקומות להציע ולצרכים המשתנים. דבר אחד שכן ניתן לאמר, זה שפשוט לא סבלתי את המלונות שהלונלי המליצו עליהם. המלונות הללו היו יותר יקרים והרבה פחות סימפטיים מדומיהם באותה סביבה.
ג. דרך שלישית היא פשוט להגיע, להנחית את הילדים והאשה או הבעל באחד מבתי הקפה ברחוב הרלוונטי ולצאת לשיטוט סביבתי. 

למשפחה ממוצעת בויאטנם יש ילד אחד או לכל היותר שנים. מעבר ל - 2 ילדים לא מקבלים קידום במקום עבודה ממשלתי. מאחר ורוב רובם של מקומות העבודה הם כאלה - לא תראו בנמצא משפחות מרובות ילדים. בהתאם לכך גם מעוצבים חדרי המלון. במלונות החדשים אפשר לפעמים למצוא חדר גדול למשפחה, אבל זו בהחלט בעיה. מאחר והילדים צעירים, ולא הם ולא אנחנו מסכימים שהם ישנו לבד בחדר נפרד, רוב הזמן הצטופפנו בחדר גדול ככל שניתן, ובמקומות שהמחיר היה הגיוני שכרנו 2 חדרים רק בשביל שלא ירעישו לנו כשהם רואים טלויזיה בצהריים או משחקים.