”תור בגלאפגוס“

העונה החמה היא מיוני ועד לספטמבר. בתקופה זו כל העולם קופץ לאיים והמחירים פשוט בשמיים. מחיר התור כולל את הכל (אני לא מתייחס לנושא הצלילה כי לא צללתי שם). ספינה, מדריך, אוכל, הסעות, ציוד לשנרקול (לא תמיד משתנה מספנה לספינה).

סוגי התורים מתחלקים לכמה סוגים: טוריסט קלאס - הזול ביותר אבל זה בהתאם. המדריך לא בהכרח ידבר אנגלית והספינה תהיה קטנה ומחלת הים גדולה. טוריסט סופיריור - המומלץ ביותר למוצ`ילרים. מדריך דובר אנגלית (חובה לבדוק את זה!), ספינה טובה יותר ואוכל גם יותר טוב. שאר הספינות הם לאנשים עם הרבה כסף. והמחירים? קצת קשה לי להגיד כמה זה עכשיו, אבל ניתן למצוא תורים מ-700 דולר ועד ל-2000 דולר. אני מצאתי ב-1200 דולר. איך בוחרים? מסתכלים על הספינה, כמות האנשים, כולל ציוד שנורקלינג או לא, וכל הפרטים הקטנים שהחברה תגיד לכם או שתמצאו באינטרנט. לטעמי עדיף להוציא עוד כמה מאות דולר וללכת על תור שנשמע יותר טוב. צריך לבדוק כמה דברים כשבוחרים תור: א. האם המדריך דובר אנגלית שוטפת. המדריכים הם ביולוגים מוסמכים ואם אומרים לכם שהמדריך ידבר באנגלית אז תעמדו על זה שזה באמת יקרה.

ב. האם המחיר כולל ציוד לשנרקול. השנורקלינג בגלאפגוס לטעמי היו הרגעים הכיפים ביותר בתור. ג. האם המחיר כולל חליפות צלילה. זה גם לשנורקלינג כי המים מאוד מאוד קרים בתקופה הזו של השנה. אם המחיר לא כולל יש לבקש מהמדריך ביום הראשון זמן לשכור בפוארטו איורה חליפות. הם כבר מכירים את זה...

ד. אוכל - על מה מדובר. תתענינו מה כולל התפריט. בתור שלי פינקו אותנו יומם וליל.ה. ודבר אחרון - חולצות גלאפגוס

 באיים עצמם אכן הרבה יותר יקרות מאשר בקיטו. אבל!! הן גם הרבה יותר יפות.