”לטייל עם מדריך בואראנסי“

הגענו (זוג בני כ- 50) לואראנסי לאחר כשבועיים בהודו, שבעים מהניג'וסים של כל אלה שרואים אותנו כבנק-קט מהלך ובכל זאת, כשהגענו לואראנסי זוהינו כפוטנציאל ל"סחיטה" ומיד נדבקו אלינו כל מיני "מדריכים" "מלווים" "סוחבי מזוודות" וכד'. בדיעבד, קישרנו את זה לשיחות הטלפון שנוהלו במרץ ע"י נהג המונית שתאם עם כולם את כל ה"חגיגה".

אחד מאלה הציג את עצמו כמדריך (לא רישמי), והציע לקחת אותנו לסיור בסמטאות ואראנסי. הבחור לא נקב בתשלום והשאיר לנו את ההחלטה כמה לשלם. כמובן שבסיומו של הטיול כל מחיר שנקבנו לא השביע את רצונו, אבל צריך לחתוך איפשהוא...הסיור איתו היה מעניין, והגענו למקומות שלא היינו מגיעים לבד ביומיים ששהינו בואראנסי. 

עם זאת, אם תשתתפו בטקס שריפת גופות, הזהרו מכל מיני כאלה שמציגים את עצמם כמתנדבים. הם ממש לא כאלה. ואם אתם מקבלים את הדרכתם אל תתפתו להשאיר טיפים בגובה הסכום המבוקש. בדיבעבד הבנו כי רובם "תחמנים". בגדול, מואראנסי אנו זוכרים לטובה את טקס הפוג'ה, הטיול לאורך הגהתות וטקס שריפת הגופות. כל השאר השאיר בנו טעם ורושם של פח זבל גדול, והרבה רמאים.