”דנאלי פארק“

על פארק דנאלי קראתי ביקורות מעורבות. היו שאהבו יותר ופחות. השיקולים אם לבקר בפארק או לוותר, לדעתי הם: הנוף, צפיה בחיות ותצפית על הר המקינלי. פרמטר נוסף הוא ההדרכה והמידע שניתן לספוג בביקור כזה. כמובן שחשוב לתכנן גם לפי גיל המשתתפים ומידת סבלנותם. ניתן לבחור בין סיור מודרך, כולל ארוחות וכיבוד קל, שאטל או שאטל המשולב בירידה וטיול תרמילאי-עצמאי בשטח. ניתן גם לטייל עם ריינג'ר (לא התעמקתי באופציה יותר מדי). אנחנו עלינו על השאטל ל-Eielson center - כשמונה שעות נסיעה. שתיה ומזון באחריות הנוסעים. בחרנו ב-Eielson מתוך שיקול של האפשרות לצפות במקינלי, אם מזג האוויר ירשה.

מסקנות: נוף: יפה, לפעמים אפילו "יופי מהגלויות". תצפית על המקינלי: כ-90% מהמבקרים לא זוכים לראות את ההר. זה כולל אותנו. העננים שהסתירו את ההר היו בהחלט יפים. חיות: לשמחתו של המדריך זכינו לראות את כל החיות החשובות: דובים, מוס, קאריבו, זאבים, שועלים, שפנים, כבשי דאל, נשרים. חשוב לתאם ציפיות ולזכור שהחיות לא מתחייבות לחכות ליד הכביש. משקפת או זום טוב - חובה. הדרכה: למרות ההסתייגות באתר הרשמי של הפארק (לא מתחייבים לעומק ההדרכה), נהג השאטל הפגין ידע רב, איתר חיות ממרחקים בלתי אפשריים והעביר בהומור ובסבלנות את היום העמוס. בדרך הלוך הוא הירצה, הסביר ועיניין ללא הפסקה. בדרך חזרה הסתפק במענה על שאלות ובהצבעה על חיות. ילדים: תלוי במידת הסבלנות שלהם. מדובר בנסיעה ארוכה, באוטובוס לא נוח במיוחד ובהסברים באנגלית כמובן. הילדים שלנו עמדו בזה בגבורה. כדאי לזכור שגם בכניסה לפארק ישנם אתרים מעניינים ולשריין להם כמה שעות נוספות.