”טיפים לנהיגה ביוון“

מספר טיפים בנוגע לנהיגה:

• לא מקובל להדליק אורות ביום, זה סימן מצוקה. • ככלל, הנהגים המקומיים בסדר. מרבית הכבישים הבינעירוניים הם בעלי נתיב אחד לכל כיוון ומקובל לעקוף מהר תוך ציפיה שמי שנוסע לפניך יאט ויצמד לשוליים. לכן אם נוסעים לאט ונהנים מהנוף - לא לשכוח לתת לעקוף למי שממהר. וכמובן להיות עירני, כי גם בנתיב הנגדי עוקפים בלי להתחשב בכם. • סימון הכבישים על המפות: הכביש ה``ירוק`` בין סלוניקי ללריסה זהו כביש אגרה, בדרך משלמים 3 פעמים, סה``כ כ-5 אירו, אין מה לעשות. מלבד הכביש ה``ירוק``, אם בונים את מסלול הנסיעה עדיף ללכת על ``אדום עבה``. כל כביש שהוא ``אדום דק`` או חס וחלילה ``צהוב`` או ``לבן``, זהו מתכון בטוח ללכת לאיבוד, להתייאש ולחזור חזרה לכביש נורמלי, אלא אם כן ``ללכת לאיבוד`` בכפרים קטנים ו``מקומיים`` לחלוטין זאת מטרתכם בפני עצמה. • שלטים - יש גם ביוונית וגם באנגלית. הבעייה היא שלפעמים השלט שמורה לפנות למחוז חפצכם מוצב מכיוון נסיעה אחד בלבד וזה לא כיוונכם. כך למשל, שלט הפנייה ל-Prionia (כניסה לפארק לאומי הר אולימפוס) לא נמצא בכיוון הנסיעה מסלוניקי ומגלים אותו רק כשעוברים את הפנייה ובמקרה מסתכלים אחורה. • ניווט – הכי טוב מפות ולעשות שיעורי בית כדי לדעת אם היעד שרשום על השלט נמצא בכיוון נסיעתכם. השימוש ב-GPS בעייתי כי ביוון ישנן הרבה מאד ערים עם שמות זהים לחלוטין, שנמצאות במחוזות שונים, ו-GPS לא יודע לאיזו מהן ברצונכם להגיע. אך גם אם מצאתם את יעדכם, השימוש היחידי ל-GPS הוא למצוא כתובת מדויקת או בית מלון בתוך העיר וגם זה כשאתם כבר בקרבת המקום, וגם זה בערבון מוגבל מאד...פשוט חבל על הזמן. 

למען הסר ספק, גם עשינו שיעורי בית, גם היו לנו מפות, גם GPS (ואנחנו יודעים להשתמש בו) - לא הלכנו לאיבוד אף פעם, אך קל זה לא היה... 

סעו בזהירות ותהנו!