”ליווי משטרתי לישראלים במצרים“

החוק במצרים דורש שלכל תייר מישראל (ואולי גם מארה"ב) יוצמד ליווי משטרתי לאורך כל השהות. אם אתם מזמינים מלון מהארץ, או הדרכה בסוכנות טיולים מכובדת – רוב הסיכוי שתוצע לכם חבילה שכוללת את מחיר הליווי המשטרתי בין אם הוא יתבצע בסופו של דבר ובין אם לא. אם אתם מתכננים טיול פרטי ללא סיוע של סוכנות רשמית, לא ידרוש מכם אף גורם לספח לכם שוטר ברגע הגעתכם למצרים. אבל, כל מלון דורש מאורחיו דרכון, וכל בעל מלון נדרש לפקסס לתחנת משטרת התיירות את זהות אורחיו הישראלים ברגע הגעתם למלון. באופן זה המשטרה יודעת לשלוח שוטר למקום בו אתם מתאכסנים. שוטר זה אמור להתלוות אליכם בכל אשר תפנו. בפועל, כל מפקד משטרה מקומי מחליט מה מדיניותו בנוגע להנחיה זו. לכן, בכל התקופה בקהיר לא ליווה אותנו שוטר אחד ואף לא שמענו בקבלה על הנושא בכלל. היינו אנשים חופשיים לחלוטין ככל התיירים. באלכסנדריה, בה לא התאכסנו, לא היתה לשלטונות דרך לדעת שאנו תיירים ישראלים השוהים בעיר. עם זאת, כאשר נכנסנו למוזיאון של אלכסנדריה והזדהינו כישראלים – הציע לנו הקצין הבכיר במקום ליווי של שוטר למשך שהותנו באלכסנדריה. סירבנו בנימוס והוא לא התעקש. בלוקסור, מוחמד ממלון בומרנג הסביר לנו שעד שאנחנו לא מחתימים את הדרכון (דבר שעשינו במקרה בלוקסור) הוא לא ישלח למשטרה את הדרכונים שלנו כי הוא מצפצף על המשטרה. לאחר שהחתמנו את הדרכונים הוא שלח את העותקים שהיו ברשותו למשטרה אולם אף שוטר לא הגיע. התרחיש הסביר לדבריו הוא שהמשימה ניתנה לשוטר זה או אחר להתייצב במלוננו אך הוא העדיף יום חופש בבית על פני ליווי של תיירים ישראלים. לאסואן לא הגענו, אולם מסתבר ששם הכלל נאכף בתקיפות, ועל כן בעלי מלון נמנעים מלאכסן ישראלים על מנת שלא להסתבך עם הבירוקרטיה המשטרתית.