”המדריך אלברו פאריאס גריטה“

חזרנו מקוסטה ריקה. אחד משיאי הטיול היה הביקור בשמורת קורקובדו על ילדינו, בני 7 ו-12. יש להזמין מקום לינה בתחנת סירנה מראש. לפי כתובת המייל באתר הפארק. התחנה עצמה איומה למדי - החדרים כוללים מיטות בלבד, יש להביא רשת נגד יתושים, סדין או שק שינה. חשמל יש רק בין 18:00 ל-20:00 בערב. המקלחות איומות למראה ולא נקיות במיוחד. 

האוכל - יקר. רוב המטיילים מביאים איתם אוכל ומבשלים בעצמם במטבחון המיועד לכך. ב"מטבחון" מקום בלבד- יש להביא גזיה, כלי אוכל. אסור להשאיר זבל - המטיילים מחזירים אותו איתם. ניתן להגיע לסירנה בסירה, במטוס קל או ברגל. בעונה הרטובה הגישה העיקרית היא מקרטה - הליכה של כ 20 ק"מ, רובה על חוף הים. יש להתחיל מוקדם ולצעוד בזריזות בגלל הגאות שחוסמת את השביל במרחק של כ-7 קמ מן ההתחלה. אבל - המאמץ משתלם, מעבר להליכה היפה, באיזור התחנה יש כמות של חיות בר שלוקחת את כל יתר השמורות בהליכה. מספר החיות גבר בשנים האחרונות - אני הייתי בשמורה לפני כ-15 שנה וראיתי הרבה פחות חיות. כדי להגיע בשלום (בודאי שעם ילדים) ולראות יותר חיות כדאי כפי הנראה להצטייד במדריך. 

התמזל מזלנו ל"פול" על אלברו. כריזמטי ומקסים, דובר אנגלית מצוינת, סבלן, והעיקר- "צייד" חיות לא נורמלי. אלברו הראה לנו עשרות חיות, כולל "נדירות", לימד אותנו המון על החי והצומח, ודאג ליום יום שלנו (תליית כילות, הספקת אמצעי בישול, עצות בנוגע להקטנת מגע עם חולדות, נמלים). 

אלברו הוביל אותנו בהליכה ביום הראשון בבטחון, ארגן עבורנו יום שני קל ומקסים סביב התחנה, ושלח אותנו לדרכנו (בטיסה) בצהרי היום השלישי. היה בכך הגיון רב - בכל זאת, ילדים... לאלברו גם אכסניה באיזור נהר פקוארה, והוא מדריך ראפטינג.