”פטרה, ואדי עעויר וואדי ראם“

יצאנו לירדן 3 בנות, למרות כל ההפחדות מהסובבים. חצינו את הגבול באילת ב-7 בבוקר ביום שני, ולקחנו משם מונית לפטרה-ואדי מוסא. הם רצו 60 דינרים והצלחנו להוריד ל-55 (לא ממש היתה לנו ברירה אלא לקחת אותם) ירדנו במלון ולנטיין, אכסניה מאוד נוחה 10 דינר לאדם בלי ארוחות. רצינו ללכת לפטרה ובעלת המלון אמרה לנו שאם היום חצינו את הגבול המחיר הוא כפול (60 דינר לאחד) מה שלא ראינו בשום מקום!! אז במקום ללכת לפטרה הנחנו את חפצינו, נחנו מעט ואז יצאנו לפטרה הקטנה, במלון סידרו לנו הסעה הלוך וחזור כעבור 3 וחצי שעות (אנחנו ביקשנו) תמורת 20 דינר. ביום השני יצאנו בהסעה (בחינם) מהמלון לפטרה, יש פעמיים ביום הסעה לשם ופעמיים חזור. פטרה ממש מהממת ויש הרבה מה לראות, היינו יום שלם ושמענו מזוג ישראלים שהם עלו לכיוון אחר(יש גם אפשרות לעלות לג'בל אהרון, רק צריך לדעת את הדרך).

ביום השלישי קבענו עם נהג מונית שיקח אותנו לואדי עוויר, הוא הזמין לנו טנדר שיאסוף אותנו בסוף. ואדי מהמם!! גנים תלויים, מים זורמים (באוגוסט). אחרי המסלול נסענו לעקבה, הנהג הלך לסיים את הצום ואנחנו הסתובבנו בים. בערב לקח אותנו לואדי רם, לא למרכז מבקרים, לחבר שלו שיש לו אתר קמפינג נחמד תמורת 10 דינר לאדם, מקלחות ושירותים יפים ומסודרים, ביקתות טיט ואוהלים הבעיה היחידה שהיתה היא שהיינו לבד (3 בנות ומסביב 4 ערבים) בבוקר החבר לקח אותנו בטנדר שלו לשעתיים (ופירגן בחצי שעה עליו) סיבוב בואדי תמורת 40 דינר, היה מקסים ומצחיק..וחסך לנו כניסה למרכז מבקרים (5 דינר לאדם). הבטחנו שנפרסם את המספרים שלהם.(הם היו ממש מעולים).