”אוניברסיטת בומביי ואיזור הפורט“

לאוניברסיטה הזו מספר קמפוסים בעיר ומחוצה לה, אבל הקמפוס הזה שבפורט הוא הראשון, כאן כל זה התחיל. האוניברסיטה נוסדה ב-1857 בכספי הנדבן הפרסי בן דת זאראתוסטרה, סר קוואסג`י ג`יהאנגיר (בנו הקים את הגלריה הכי מפורסמת בבומביי, גלריית ג`יהאנגיר), ומבניה תוכננו ע``י האדריכל הבריטי גילברט סקוט. המבנים המרשימים בסגנון גותי כוללים את ספריית האוניברסיטה, את אולם העצרות ואת מגדל ראג`אבאיי, שגובהו 80 מטר ובנייתו נשלמה ב-1878, 20 שנה לאחר הקמת הביג-בן המפורסם שבלונדון, ששימש לו כמודל. 

הסיפורים מספרים, שבעבר ידע השעון שבראש המגדל לנגן 16 מנגינות שונות, כולל `אל נצור המלכה` ואפילו סימפוניה של הנדל. המנגינות נוגנו כל שעה עגולה, והתחלפו כל 4 שעות. בינתיים השעון הזדקן והתעייף, הרפרטואר שלו הצטמצם, וכעת הוא משקיף על שטחי האוניברסיטה והמיידנז וממתין, אולי, למישהו שיבוא ויחדש את ימיו ואת תהילת עברו. 

בומביי באזור זה של הפורט, חשוב לומר, יפה, מכובדת ואפילו נקייה יותר, וכשאני מטייל בה כך לאיטי נדמה לי שאני באירופה הישנה של דיקנס, ויקטור הוגו, או דוסטוייבסקי יותר משאני בהודו. הרחובות רחבים ויפים, ולאורכם שדרות עצים רחבות כשמאחוריהם בתים שנבנו בסגנון קולוניאלי. אחד הדברים המוזרים שיש כאן ברחובות המרכזיים באזור הזה אלה עצי הפיקוס הגדולים, שגזעיהם עבים ומשורגים, והם כולם מסויידים בשני צבעים, חום ולבן. העצים נראים כאילו הם עומדים למסדר המפקד או משהו, כשבתחתית הגזע הצבע הוא חום, בערך מטר, ומעליו עוד איזה חצי מטר בלבן.