”הדהבהוואלה של מומבאי וכפר הדייגים“

אחת התופעות המעניינות במומבאי היא שליחי האוכל, הדהבהוואלה, שמביאים ארוחות צהריים מבתי העובדים שבפרברים למשרדים במרכז העסקים והמשרדים של העיר. מזהים אותם, בדרך כלל, על פי כובעי הנהרו שהם חובשים (כובעי סירה לבנים), ובדרך כלל גם לבושים לבן, כשהם נושאים עליהם תיקי אוכל רבים ולפעמים מגשי ענק על ראשם ובהם עשרות תיקי אוכל. מי שקרא את נער החידות מבומביי, יזכור אולי את העניין. בכל מקרה, לפי המדריכים הם אמורים להופיע בימי העבודה המשרדים סביב שעות הצהריים המוקדמות - 12 - בתחנות הרכבת הגדולות. אני הצלחתי לראות אותם, לאחר תחקור קל של מנהלי התחנות, בתחנת הרכבת צ`רצ`גייט בשעה 11:30. תופעה מעניינת ונחמדה לצפייה, גם אם לא ממש מובן למה פשוט לא לקחת את האוכל מהבית בבוקר?!?

באזור המערבי של Kolaba, בעצם קצת דרומית-מערבית לאזור המשרדים Nareeman, יש רצועה של מעין כפר או שכונת דייגים בני ה- Koli, על שפת הים. מעניי להסתובבת בסמטאות הקצרות, לראות לפעמים נשים מקלפות שרימפס בסמטה. דרך אגב, חלקם כנראה מבוססים כלכלית במונחים מקומיים: חשמל, אינטרנט, מאווררים. בכל מקרה, מעניין לראות את מה שנראה לפחות חיצונית כמו כפר פשוט, במיוחד על רקע הבנינים המפוארים (יותר או פחות) מסביב לרצועת החוף. 

באופן מפתיע, יש הנחה לסטודנטים בעלי תעודה (בינ``ל, או כזו באנגלית) במוזיאון הנסיך מווילס שב- Kolaba במומבאי. 10 ר` במקום 300 ר` (אבל בלי ערכת שמע). לא בטוח שיש סיבה להכנס, אבל אפשר.