”שייט מבלם לפורטו וליו“

עשיתי את המסלול, מבלם לפורטו וליו (שתי סירות, למנאוס וממנאוס). נגד הזרם של הנהר ולכן נארך זמן רב יותר. מה שכן, הקטע ממנאוס לבלם הוא רחב. לא להאמין, אבל האמזונס מטורף בגודלו (ורוחבו..), ורוב השיט הנ``ל לא ראינו את הקצוות. כן, ממש כמו ים אחד חום וגדול. פעם ב ראינו דולפינים ורודים מציצים (את קצה גבם) אבל באמת שלא הרבה מעבר. הייתי בסירה שנתקעה הרבה (חלק במנוע התפרק, נגמר הדלק, ו.. בפעם השלישית היה עוד משהו) שזה תרם הזדמנויות לעצור בצד (שזה בד``כ על אי שלא רואים את קצותיו) ולראות איזשהו בית נידח וכמה אנשים..

בכל אופן דווקא החלק השני, מנאוס פורטו וליו צר יותר, ופעם ב רואים איזו ציפור יפה מבעד לצמחייה. היינו יוצשבים שעות ובוהים בצד, מחכים.. הצמחייה בכל אופן צפופה (כן, ג`ונגל), ואם המטרה היא לראות חיות אז לא הייתי בונה על זה.. השייט הוא, כפי שכנראה כבר שמעת, בערסלים. צפופים צפופים. לישון מתרגלים כשעייפים ובאיזשהו שלב זה נעשה גם נוח. אבל כן, מכירים את השכנים טוב טוב.. וגם את הריח שלהם והזיעה.. הציוד של כולם על הרצפה.. ניתן להשכיר חדר - שמבחינת נוחות הוא לא נוח (קטן וחם, אלה שהכרתי שהשכירו עדין הרבו יותר לישון בחוץ..) אבל זו כן דרך טובה לאבטח ציוד (אצלינו לא היתהבעיה של גניבות, אבל אם להיות מציאותיים ולא הכי תמימים, זה כן מצב אפשרי). האוכל הוא לא אטרקציה. האנשים כן - ברזילאים, בד``כ משפחות שלמות או אנשים שמעבירים סחורה. פשוטים, שמחים עם מוזיקה בווליום שיא. ואתם יחד 24 שעות.. אם מישהי קטנה תבקש ממך לשחק סבתא סורגת, תידע שאני לימדתי אותה. זהירות, היא אלופה ובזוף השייט הביסה גם אותי! :) .