”Auckland War Memorial Museum“

המוזיאון ממוקם במבנה ישן ומרשים באמצע פארק, עתיק גם הוא, במרכז אוקלנד. המוזיאון ענק ומגוון, אנו דילגנו על החלק העוסק במלחמות, כאלה יש לנו מספיק בבית (מסתבר שאפילו לניו זילנד השלווה יש מלחמה בהיסטוריה הקצרה שלה) ופנינו היישר לאגף הילדים, בילינו שם כמה שעות: הילדים התנסו במגוון כלי נגינה בחדר המוסיקה, שיחקו בהכנת ארוחה במטבח מאובזר ממסד עד טפחות, עקבו אחרי אוגרים ודגים ולטאות ותיקנים (כן, ג`וקים - איכס!) המתגוררים בתיבות זכוכית גדולות, התחפשו לבני לאומים שונים, פתרו משחקי חשיבה ועוד ועוד. ואנחנו? אנחנו הסתובבנו המומים מהמבחר של הפעילויות, משפע החומרים המתכלים לשימוש המבקרים, ממצבם המצוין של הספרים הפזורים בכל פינה לשימוש הקהל, כמובן ללא שיהיו קשורים או מוגנים בדרך זו או אחרת מ``סחיבות``... 

כשנמאס לנו מאגף הילדים עזבנו אותו ותעינו בין אגפי המוזיאון, מדי פעם נכנסנו לתערוכות שנראו לנו מעניינות: תערוכה של מכונות משחק ישנות, תערוכה של משחקי ילדות אז והיום - בחדר זה נתקענו מול שני מוצגים האחד חדר של בן עשרה בימינו כולל כל סממני התרבות (תמונות של זמרים וכו`) ואביזרי הטכנולוגיה לרבות הפלייסטיישן, הסי.די., הטלפון הנייד וכו` והמוצג השני היה חדר של בן עשרה מהתקופה שלפני המצאת הכינוי:``בן/בת עשרה``, ההבדלים בין החדרים עוררו תהיות רבות על חברת השפע ותרבות הצריכה בה אנו חיים. תערוכה נוספת בה ביקרנו תיארה את אוקלנד של לפני כמה עשורים בה, כפי שהוגדר במבוא לתערוכה, ``הנשים נשארו במטבח וההומואים נשארו בארון...``, תערוכה מרתקת למבוגרים שבינינו. למזלנו היו שם הרבה כפתורים ללחוץ עליהם כך שהילדים אפשרו לנו להסתובב בה עד ששבענו.