”קניות עור בדלהי“

אני ממליץ על חנות דברי העור של באבא. החנות נמצאת ליד גסט האוס הארי רמה (ממש מעבר לפינה, דקה מהגסט האוס) קניתי אצל באבא בחודש יוני 2006, הרבה דברים. 

פארוק שולט שלא בצדק במכירות העור לישראלים בדלהי, פארוק הוא סוחר חלקלק שלמד עברית היטב, ומשתמש בטקטיקות מכירה של התקרבות לישראלים בקסם אישי זול. הוא יודע שתרמילאים ישראלים הם דברנים ביניהם ומתייעצים המון אחד עם השני שפוגשים במהלך הדרך והוא מנצל זאת היטב. הוא תופס איזה ישראלי ומשקיע בו יחסי ציבור שטותיים, ויודע שעל כל אחד שכזה הוא ירוויח עשרה לקוחות לפחות. הוא גובה מחירים מופקעים מאוד ביחס לאחרים  ואם יש לכם שכל, אז תלכו לברר בחנות של באבא ובחנויות עור נוספות שיש באזור ותגלו שאותו פריט שהזמנתם אצל פארוק - במקומות אחרים מבקשים הרבה פחות. שאלתי את פארוק על בסיס מה אתה גובה כמעט פי 2 ממהמתחרים? ופארוק כאן הפעיל את כישורי החרטוט בגרוש שלו: הוא יספר לכם שהעור שלו איכותי יותר - שזה פשוט בולשיט, כיוון שכולם קונים את העור באותו מקום, וגמל אחד לא טיפח את עורו יותר מגמל אחר ושעבודת התפירה שלו שונה משל אחרים, ויתחיל להיכנס איתכם לפרטים טכניים של תפירה, שוואלה - אין לכם כוח לא לשמוע ולא להבין. 

באבא הוא אדם מבוגר שעובד עם הבנים שלו, אין לו חשק וכוח להפעיל עליכם צ`ארם בגרוש, הוא רוצה לעבוד טוב כדי להרוויח וללכת לראות קריקט. יש לו סבלנות. הוא עשה מעילים לפי הזמנה, עם חדשנות ואיכות, בול כפי שרציתי. התמקחתי במחיר, הוא ירד קצת, כי הוא באמת התחיל איתי ממחיר נמוך ולא כמו פארוק שביקש על ההתחלה פי 2 ובקושי זז במקח. וגם נתן לי חגורה שווה במתנה, (שמחירה היה 600 רופי), וגם את הנרתיק דרכון כמו שפארוק מחלק.